קֵרַ֤בְתִּי צִדְקָתִי֙ לֹ֣א תִרְחָ֔ק וּתְשׁוּעָתִ֖י לֹ֣א תְאַחֵ֑ר וְנָתַתִּ֤י בְצִיּוֹן֙ תְּשׁוּעָ֔ה לְיִשְׂרָאֵ֖ל תִּפְאַרְתִּֽי׃

וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם רַב־ שָׁקֵ֗ה הַעַ֨ל אֲדֹנֶ֤יךָ וְאֵלֶ֙יךָ֙ שְׁלָחַ֣נִי אֲדֹנִ֔י לְדַבֵּ֖ר אֶת־ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲלֹ֣א עַל־ הָאֲנָשִׁ֗ים הַיֹּֽשְׁבִים֙ עַל־ הַ֣חֹמָ֔ה...

And now art thou cursed from the earth, which hath opened her mouth to receive thy brother’s blood from thy hand;