ἐκ δὲ πόλιν πέρσεν Κιλίκων εὖ ναιετάουσαν

δάμνα μιν Ζηνός τε νόος καὶ Τρῶες ἀγαυοὶ

ᾕρει πανδαμάτωρ, ἀλλʼ ἐστρέφετʼ ἔνθα καὶ ἔνθα

ἀχνύμενος· ἕταρον γὰρ ἀμύμονα πέμπʼ Ἄϊδος δέ.

πολλὰ μάλʼ ἰύζουσιν ἀπόπροθεν οὐδʼ ἐθέλουσιν

τῶν μὲν πεντήκοντα νέες κίον, ἐν δὲ ἑκάστῃ

λαὸν ἀγειρούσῃ, Πριάμῳ κακὰ τοῖό τε παισίν.

βεβλήκοι, ὃ μὲν αὖθι πεσὼν ἀπὸ θυμὸν ὄλεσσεν,

ὄρθιʼ, Ἀχαιοῖσιν δὲ μέγα σθένος ἔμβαλʼ ἑκάστῳ

וַיָּ֤רָץ אִישׁ־ בִּנְיָמִן֙ מֵהַמַּ֣עֲרָכָ֔ה וַיָּבֹ֥א שִׁלֹ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וּמַדָּ֣יו קְרֻעִ֔ים וַאֲדָמָ֖ה עַל־ רֹאשֽׁוֹ׃

الَّذِي هُمْ فِيهِ مُخْتَلِفُونَ

עָשִׂ֣יתִי לִ֔י גַּנּ֖וֹת וּפַרְדֵּסִ֑ים וְנָטַ֥עְתִּי בָהֶ֖ם עֵ֥ץ כָּל־ פֶּֽרִי׃

navyaM tad ukthya\M hitaM devaasaH supravaacanam

כִּֽי־ אָ֭מַרְתִּי תְּנַחֲמֵ֣נִי עַרְשִׂ֑י יִשָּׂ֥א בְ֝שִׂיחִ֗י מִשְׁכָּבִֽי׃

פְּנוּ־ אֵלַ֥י וְהִוָּשְׁע֖וּ כָּל־ אַפְסֵי־ אָ֑רֶץ כִּ֥י אֲנִי־ אֵ֖ל וְאֵ֥ין עֽוֹד׃

taa no vaajavatiir iSa aashuun pipRtam arvataH

agniM hitaprayasaH shashvatiiSv aa hotaaraM carSaNiinaam

praaviivipad vaaca uurmiM na sindhur giraH somaH pavamaano maniiSaaH

וַיַּפִּ֨ילוּ גוֹרָל֜וֹת כַּקָּטֹ֧ן כַּגָּד֛וֹל לְבֵ֥ית אֲבוֹתָ֖ם לְשַׁ֥עַר וָשָֽׁעַר׃

adrau cid asmaa antar duroNe vishaaM na vishvo amRtaH svaadhiiH

יָֽשָׁב־ נָ֤א עַבְדְּךָ֙ וְאָמֻ֣ת בְּעִירִ֔י עִ֛ם קֶ֥בֶר אָבִ֖י וְאִמִּ֑י וְהִנֵּ֣ה ׀ עַבְדְּךָ֣ כִמְהָ֗ם יַֽעֲבֹר֙ עִם־ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַעֲשֵׂה־ ל֕וֹ אֵ֥ת אֲשֶׁר־ ט֖וֹב בּ...

amiivahaa vaastoS pate vishvaa ruupaaNy aavishan