τῇς ἐπιτέτραπται μέγας οὐρανὸς Οὔλυμπός τε

βλῆτο γὰρ ὦμον δουρὶ πρόσω τετραμμένος αἰεὶ

τῇς ἐπιτέτραπται μέγας οὐρανὸς Οὔλυμπός τε

ὀστέω ἐγχριμφθεῖσα, πατὴρ δʼ ἔτι λοιγὸν ἄμυνεν.

αἰχμὴ Πουλυδάμαντος· ὃ γάρ ῥʼ ἔβαλε σχεδὸν ἐλθών.

ἔρχευ, ἀτὰρ δόρυ Μηριόνῃ ἥρωϊ πόρωμεν,

οὔτε ποτὲ προτρέποντο μελαινάων ἐπὶ νηῶν

τοιώδʼ ἄνδρε κατακτείνας καὶ τεύχεʼ ἀπούρας,

taM tvaabhiH suSTutibhir vaajayanta aajiM na jagmur girvaaho ashvaaH

abhuur eko rayipate rayiiNaam aa hastayor adhithaa indra kRSTiiH

patiM kRSTiinaaM rathya\M rayiiNaaM vaishvaanaram uSasaaM ketum ahnaam

Let him drink, and forget his poverty, and remember his misery no more.

The children of Nebo, fifty and two.

צפו צֹפָ֞יו עִוְרִ֤ים כֻּלָּם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ כֻּלָּם֙ כְּלָבִ֣ים אִלְּמִ֔ים לֹ֥א יוּכְל֖וּ לִנְבֹּ֑חַ הֹזִים֙ שֹֽׁכְבִ֔ים אֹהֲבֵ֖י לָנֽוּם׃

וַֽתַּעְגְּבָ֔ה עַ֖ל פִּֽלַגְשֵׁיהֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר בְּשַׂר־ חֲמוֹרִים֙ בְּשָׂרָ֔ם וְזִרְמַ֥ת סוּסִ֖ים זִרְמָתָֽם׃

וַיֹּֽאמֶר־ לָ֥הּ הַמֶּ֖לֶךְ מַה־ לָּ֑ךְ וַתֹּ֗אמֶר הָאִשָּׁ֨ה הַזֹּ֜את אָמְרָ֣ה אֵלַ֗י תְּנִ֤י אֶת־ בְּנֵךְ֙ וְנֹאכְלֶ֣נּוּ הַיּ֔וֹם וְאֶת־ בְּנִ֖י נֹאכַ֥ל מָחָֽר׃