ὁ δὲ θεὸς πλούσιος ὢν ἐν ἐλέει, διὰ τὴν πολλὴν ἀγάπην αὐτοῦ ἣν ἠγάπησεν ἡμᾶς,

ὦσαν ἀπὸ σφείων· ὃ δὲ χασσάμενος πελεμίχθη.

ὦσαν ἀπὸ σφείων· ὃ δὲ χασσάμενος πελεμίχθη.

ὦσαν ἀπὸ σφείων· ὃ δὲ χασσάμενος πελεμίχθη.

וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כָּל־ נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃

abhuud uSaa rushatpashur aagnir adhaayy RtviyaH

And Moses gave Gilead unto Machir the son of Manasseh; and he dwelt therein.

bhadraa te hastaa sukRtota paaNii prayantaaraa stuvate raadha indra

وَإِنِّي مُرْسِلَةٌ إِلَيْهِمْ بِهَدِيَّةٍ فَنَاظِرَةٌ بِمَ يَرْجِعُ الْمُرْسَلُونَ

דַּבֵּ֛ר אֶל־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֜ר י֗וֹם לַחֹ֤דֶשׁ הַשְּׁבִיעִי֙ הַזֶּ֔ה חַ֧ג הַסֻּכּ֛וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים לַיהֹוָֽה׃

וְדִבְרֵי֙ דָּוִ֣יד הַמֶּ֔לֶךְ הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאֲחרֹנִ֑ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־ דִּבְרֵי֙ שְׁמוּאֵ֣ל הָרֹאֶ֔ה וְעַל־ דִּבְרֵי֙ נָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא וְעַל־ דִּבְרֵ֖י גָּ֥ד הַחֹ...

tvaaM hy a\gne sadam it samanyavo devaaso devam aratiM nyerira iti kratvaa nyerire

I was dumb, I opened not my mouth; because thou didst it.

aabhyaam indraH pakvam aamaasv antaH somaapuuSabhyaaM janad usriyaasu

גָּד֣וֹל יִֽהְיֶ֡ה כְּבוֹד֩ הַבַּ֨יִת הַזֶּ֤ה הָאַֽחֲרוֹן֙ מִן־ הָ֣רִאשׁ֔וֹן אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וּבַמָּק֤וֹם הַזֶּה֙ אֶתֵּ֣ן שָׁל֔וֹם נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃

pari dyaavaapRthivii bhuuSati shrutas tena naasatyaa gatam

וַיְדַבֵּ֥ר חֲמ֖וֹר אִתָּ֣ם לֵאמֹ֑ר שְׁכֶ֣ם בְּנִ֗י חָֽשְׁקָ֤ה נַפְשׁוֹ֙ בְּבִתְּכֶ֔ם תְּנ֨וּ נָ֥א אֹתָ֛הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃