ὣς ἔφατʼ εὐχόμενος, τὸν δὲ σκότος ὄσσε κάλυψε.

וַיְהִי֙ כְּכַלּ֣וֹת שְׁלֹמֹ֔ה לִבְנ֥וֹת אֶת־ בֵּית־ יְהוָ֖ה וְאֶת־ בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵת֙ כָּל־ חֵ֣שֶׁק שְׁלֹמֹ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָפֵ֖ץ לַעֲשֽׂוֹת׃

In that day it shall be said to Jerusalem, Fear thou not: and to Zion, Let not thine hands be slack.

כִּֽי־ כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה הִנְנִ֣י נֹטֶֽה־ אֵ֠לֶיהָ כְּנָהָ֨ר שָׁל֜וֹם וּכְנַ֧חַל שׁוֹטֵ֛ף כְּב֥וֹד גּוֹיִ֖ם וִֽינַקְתֶּ֑ם עַל־ צַד֙ תִּנָּשֵׂ֔אוּ וְעַל־ בִּרְכַּ֖יִם תְּשָׁע...

Then Laban and Bethuel answered and said, The thing proceedeth from the LORD: we cannot speak unto thee bad or good.

כִּ֣י בֹ֗שְׁתִּי לִשְׁא֤וֹל מִן־ הַמֶּ֙לֶךְ֙ חַ֣יִל וּפָרָשִׁ֔ים לְעָזְרֵ֥נוּ מֵאוֹיֵ֖ב בַּדָּ֑רֶךְ כִּֽי־ אָמַ֨רְנוּ לַמֶּ֜לֶךְ לֵאמֹ֗ר יַד־ אֱלֹהֵ֤ינוּ עַל־ כָּל־ מְבַקְשָׁיו֙...