וְיוֹאָ֕ב אֶ֥ל כָּל־ הַצָּבָ֖א יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנָיָה֙ בֶּן־ יְה֣וֹיָדָ֔ע עַל־ הכרי הַכְּרֵתִ֖י וְעַל־ הַפְּלֵתִֽי׃

וּדְבַר־ אַבְנֵ֣ר הָיָ֔ה עִם־ זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר גַּם־ תְּמוֹל֙ גַּם־ שִׁלְשֹׁ֔ם הֱיִיתֶ֞ם מְבַקְשִׁ֧ים אֶת־ דָּוִ֛ד לְמֶ֖לֶךְ עֲלֵיכֶֽם׃

וַיִּשְׂא֤וּ הַכְּרוּבִים֙ אֶת־ כַּנְפֵיהֶ֔ם וְהָאֽוֹפַנִּ֖ים לְעֻמָּתָ֑ם וּכְב֧וֹד אֱלֹהֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל עֲלֵיהֶ֖ם מִלְמָֽעְלָה׃

Though these three men, Noah, Daniel, and Job, were in it, they should deliver but their own souls by their righteousness, saith the Lord GOD.

And God came to Laban the Syrian in a dream by night, and said unto him, Take heed that thou speak not to Jacob either good or bad.