מֹ֘שֶׁ֤ה וְאַהֲרֹ֨ן ׀ בְּֽכֹהֲנָ֗יו וּ֖שְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵ֣י שְׁמ֑וֹ קֹרִ֥אים אֶל־ יְ֝הוָ֗ה וְה֣וּא יַעֲנֵֽם׃

תִּדְבַּֽק־ לְשׁוֹנִ֨י ׀ לְחִכִּי֮ אִם־ לֹ֢א אֶזְכְּ֫רֵ֥כִי אִם־ לֹ֣א אַ֭עֲלֶה אֶת־ יְרוּשָׁלַ֑͏ִם עַ֝֗ל רֹ֣אשׁ שִׂמְחָתֽ͏ִי׃

וַיַּ֗עַן הַנַּ֛עַר הַנִּצָּ֥ב עַל־ הַקּוֹצְרִ֖ים וַיֹּאמַ֑ר נַעֲרָ֤ה מֽוֹאֲבִיָּה֙ הִ֔יא הַשָּׁ֥בָה עִֽם־ נָעֳמִ֖י מִשְּׂדֵ֥ה מוֹאָֽב׃

שלשה אש ומים ורוח, אש למעלה ומים למטה ורוח בנתיים, וסימן לדבר שהאש נושאה את המים:

וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־ הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֑ף וַיִּתֶּן־ מַ֙יִם֙ וַיִּרְחֲצ֣וּ רַגְלֵיהֶ֔ם וַיִּתֵּ֥ן מִסְפּ֖וֹא לַחֲמֹֽרֵיהֶֽם׃

וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה עַל־ עָזְבָם֙ אֶת־ תּ֣וֹרָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִפְנֵיהֶ֑ם וְלֹא־ שָׁמְע֥וּ בְקוֹלִ֖י וְלֹא־ הָ֥לְכוּ בָֽהּ׃

וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה מֵעִ֤ם פַּרְעֹה֙ אֶת־ הָעִ֔יר וַיִּפְרֹ֥שׂ כַּפָּ֖יו אֶל־ יְהוָ֑ה וַֽיַּחְדְּל֤וּ הַקֹּלוֹת֙ וְהַבָּרָ֔ד וּמָטָ֖ר לֹא־ נִתַּ֥ךְ אָֽרְצָה׃

And David said to Abner, Art not thou a valiant man? and who is like to thee in Israel? wherefore then hast thou not kept thy lord the king? for there came one of the people in...

οἶδα ἄνθρωπον ἐν Χριστῷ πρὸ ἐτῶν δεκατεσσάρων— εἴτε ἐν σώματι οὐκ οἶδα, εἴτε ἐκτὸς τοῦ σώματος οὐκ οἶδα, ὁ θεὸς οἶδεν— ἁρπαγέντα τὸν τοιοῦτον ἕως τρίτου οὐρανοῦ.

And a stone of stumbling, and a rock of offence, even to them which stumble at the word, being disobedient: whereunto also they were appointed.