וַֽיהוָ֔ה גָּלָ֖ה אֶת־ אֹ֣זֶן שְׁמוּאֵ֑ל י֣וֹם אֶחָ֔ד לִפְנֵ֥י בֽוֹא־ שָׁא֖וּל לֵאמֹֽר׃

וַתֹּ֣סֶף לָלֶ֔דֶת אֶת־ אָחִ֖יו אֶת־ הָ֑בֶל וַֽיְהִי־ הֶ֙בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְקַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה׃

מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־ חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־ בָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲשׂ֥וֹת מְלָאכָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

תְּנוּ֩ לַיהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֤ם כָּבוֹד֙ בְּטֶ֣רֶם יַחְשִׁ֔ךְ וּבְטֶ֛רֶם יִֽתְנַגְּפ֥וּ רַגְלֵיכֶ֖ם עַל־ הָ֣רֵי נָ֑שֶׁף וְקִוִּיתֶ֤ם לְאוֹר֙ וְשָׂמָ֣הּ לְצַלְמָ֔וֶת ישית וְשִׁ֖ית ל...

בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ אָקִ֣ים אֶל־ עֵלִ֔י אֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־ בֵּית֑וֹ הָחֵ֖ל וְכַלֵּֽה׃

לְכ֞וּ וְנִמְכְּרֶ֣נּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִ֗ים וְיָדֵ֙נוּ֙ אַל־ תְּהִי־ ב֔וֹ כִּֽי־ אָחִ֥ינוּ בְשָׂרֵ֖נוּ ה֑וּא וַֽיִּשְׁמְע֖וּ אֶחָֽיו׃

וַתָּבֹ֖אוּ אֶל־ הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיֵּצֵ֣א סִיחֹ֣ן מֶֽלֶךְ־ חֶ֠שְׁבּוֹן וְע֨וֹג מֶֽלֶךְ־ הַבָּשָׁ֧ן לִקְרָאתֵ֛נוּ לַמִּלְחָמָ֖ה וַנַּכֵּֽם׃

וּֽלְכָל־ חַיַּ֣ת הָ֠אָרֶץ וּלְכָל־ ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל ׀ רוֹמֵ֣שׂ עַל־ הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־ בּוֹ֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת־ כָּל־ יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְאָכְלָ֑ה וַֽיְהִי־ כֵֽן׃

And the LORD hath done to him, as he spake by me: for the LORD hath rent the kingdom out of thine hand, and given it to thy neighbour, even to David:

And the snuffers, and the basons, and the spoons, and the censers, of pure gold: and the entry of the house, the inner doors thereof for the most holy place, and the doors of th...