וַיַּֽעֲשׂוּ־ כֵן֙ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן וַיִּשְׂא֤וּ נָשִׁים֙ לְמִסְפָּרָ֔ם מִן־ הַמְּחֹלְל֖וֹת אֲשֶׁ֣ר גָּזָ֑לוּ וַיֵּלְכ֗וּ וַיָּשׁ֙וּבוּ֙ אֶל־ נַ֣חֲלָתָ֔ם וַיִּבְנוּ֙ אֶת־ הֶ֣עָרִ֔ים וַיֵּשְׁב֖וּ בָּהֶֽם׃

א֣וֹ בְאֵיבָ֞ה הִכָּ֤הוּ בְיָדוֹ֙ וַיָּמֹ֔ת מֽוֹת־ יוּמַ֥ת הַמַּכֶּ֖ה רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא גֹּאֵ֣ל הַדָּ֗ם יָמִ֛ית אֶת־ הָרֹצֵ֖חַ בְּפִגְעוֹ־ בֽוֹ׃

הֲל֤וֹא קְצִיר־ חִטִּים֙ הַיּ֔וֹם אֶקְרָא֙ אֶל־ יְהוָ֔ה וְיִתֵּ֥ן קֹל֖וֹת וּמָטָ֑ר וּדְע֣וּ וּרְא֗וּ כִּֽי־ רָעַתְכֶ֤ם רַבָּה֙ אֲשֶׁ֤ר עֲשִׂיתֶם֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה לִשְׁא֥וֹל לָכֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃

בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵד֩ מִח֨וּץ לַפָּרֹ֜כֶת אֲשֶׁ֣ר עַל־ הָעֵדֻ֗ת יַעֲרֹךְ֩ אֹת֨וֹ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו מֵעֶ֥רֶב עַד־ בֹּ֖קֶר לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹ֣רֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וְיָצָ֙אתָ֙ אֶל־ גֵּ֣יא בֶן־ הִנֹּ֔ם אֲשֶׁ֕ר פֶּ֖תַח שַׁ֣עַר החרסות הַֽחַרְסִ֑ית וְקָרָ֣אתָ שָּׁ֔ם אֶת־ הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁר־ אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶֽיךָ׃

וְאֵיבָ֣ה ׀ אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב׃

תן זדכיה ת כינג קוממנדד תת תי שוולד קוממית ירמיה ינתו ת קוורת וף ת פריסון, נד תת תי שוולד גיו הים דילי פיק וף ברד וות וף ת בכרס’ סתרת, ונתיל לל ת ברד ין ת קיתי ור ספנת. תוס ירמיה רמינד ין ת קוורת וף ת פריסון.