אָנָ֣ה ׀ אֲנַ֣חְנוּ עֹלִ֗ים אַחֵינוּ֩ הֵמַ֨סּוּ אֶת־ לְבָבֵ֜נוּ לֵאמֹ֗ר עַ֣ם גָּד֤וֹל וָרָם֙ מִמֶּ֔נּוּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצוּרֹ֖ת בַּשָּׁמָ֑יִם וְגַם־ בְּנֵ֥י עֲנָקִ֖ים רָאִ֥ינוּ שָֽׁם׃

וְאָמַרְתָּ֗ אֶֽעֱלֶה֙ עַל־ אֶ֣רֶץ פְּרָז֔וֹת אָבוֹא֙ הַשֹּׁ֣קְטִ֔ים יֹשְׁבֵ֖י לָבֶ֑טַח כֻּלָּ֗ם יֹֽשְׁבִים֙ בְּאֵ֣ין חוֹמָ֔ה וּבְרִ֥יחַ וּדְלָתַ֖יִם אֵ֥ין לָהֶֽם׃

וקתנהם תנתי שרה סבת מם ווהין לי מוסי דה סצקה קומה ן דרב בסך להיר פנביסת מנה תנת שרה ין קד לם כל נס משרבהם וזללן ליהם לגהמם ונזלן ליהם למן ולסלוי כלו מן תיבת ם רזקנכם ום זלמון ולכן כנו נפשם יזלמון