וַיֹּ֤אמֶר דָּוִיד֙ אֶל־ הָ֣אֱלֹהִ֔ים חָטָ֣אתִֽי מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי אֶת־ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְעַתָּ֗ה הַֽעֲבֶר־ נָא֙ אֶת־ עֲווֹ֣ן עַבְדְּךָ֔ כִּ֥י נִסְכַּ֖לְתִּי מְאֹֽד׃

כִּֽי־ אוֹרִ֤ישׁ גּוֹיִם֙ מִפָּנֶ֔יךָ וְהִרְחַבְתִּ֖י אֶת־ גְּבוּלֶ֑ךָ וְלֹא־ יַחְמֹ֥ד אִישׁ֙ אֶֽת־ אַרְצְךָ֔ בַּעֲלֹֽתְךָ֗ לֵרָאוֹת֙ אֶת־ פְּנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָֽה׃

נד יהוש ת כינג וף יסרל סנת תו מזיה כינג וף יודה, סיינג, ת תיסתל תת וס ין לבנון סנת תו ת קדר תת וס ין לבנון, סיינג, גיו תי דוגהתר תו מי סון תו ויף: נד תר פססד בי וילד בסת תת וס ין לבנון, נד תרוד דוון ת תיסתל.