וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם בֶּן־ מֵאָה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ הַיּ֔וֹם לֹא־ אוּכַ֥ל ע֖וֹד לָצֵ֣את וְלָב֑וֹא וַֽיהוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־ הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃

וְאַתָּ֞ה תִּשְׁמַ֤ע מִן־ הַשָּׁמַ֙יִם֙ מִמְּכ֣וֹן שִׁבְתֶּ֔ךָ וְעָשִׂ֕יתָ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־ יִקְרָ֥א אֵלֶ֖יךָ הַנָּכְרִ֑י לְמַ֣עַן יֵדְעוּ֩ כָל־ עַמֵּ֨י הָאָ֜רֶץ אֶת־ שְׁמֶ֗ךָ וּלְיִרְאָ֤ה אֹֽתְךָ֙ כְּעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל וְלָדַ֕עַת כִּֽי־ שִׁמְךָ֣ נִקְרָ֔א עַל־ הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּנִֽיתִי׃

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־ אַהֲרֹ֔ן אַתָּ֗ה וּבָנֶ֤יךָ וּבֵית־ אָבִ֙יךָ֙ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־ עֲוֺ֣ן הַמִּקְדָּ֑שׁ וְאַתָּה֙ וּבָנֶ֣יךָ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־ עֲוֺ֥ן כְּהֻנַּתְכֶֽם׃