וַ֠יָּבֹא אַחַ֨ר אִֽישׁ־ יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־ הַקֻּבָּ֗ה וַיִּדְקֹר֙ אֶת־ שְׁנֵיהֶ֔ם אֵ֚ת אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־ הָאִשָּׁ֖ה אֶל־ קֳבָתָ֑הּ וַתֵּֽעָצַר֙ הַמַּגֵּפָ֔ה מֵעַ֖ל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־ מֹשֶׁה֙ אַל־ תִּירָ֣א אֹת֔וֹ כִּ֣י בְיָדְךָ֞ נָתַ֧תִּי אֹת֛וֹ וְאֶת־ כָּל־ עַמּ֖וֹ וְאֶת־ אַרְצ֑וֹ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתָ לְסִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּֽוֹן׃