וַיָּ֣רֶם הַ֠טַּבָּח אֶת־ הַשּׁ֨וֹק וְהֶעָלֶ֜יהָ וַיָּ֣שֶׂם ׀ לִפְנֵ֣י שָׁא֗וּל וַיֹּ֙אמֶר֙ הִנֵּ֤ה הַנִּשְׁאָר֙ שִׂים־ לְפָנֶ֣יךָ אֱכֹ֔ל כִּ֧י לַמּוֹעֵ֛ד שָֽׁמוּר־ לְךָ֥ לֵאמֹ֖ר הָעָ֣ם ׀ קָרָ֑אתִי וַיֹּ֧אכַל שָׁא֛וּל עִם־ שְׁמוּאֵ֖ל בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃

י קרת ת פרוית וף ת ליפס; פק, פק תו הים תת יס פר ופף, נד תו הים תת יס נר, סית ת לורד; נד י וילל הל הים.