וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וַיֹּאמְר֤וּ לְאֵֽשֶׁת־ שִׁמְשׁוֹן֙ פַּתִּ֣י אֶת־ אִישֵׁ֗ךְ וְיַגֶּד־ לָ֙נוּ֙ אֶת־ הַ֣חִידָ֔ה פֶּן־ נִשְׂרֹ֥ף אוֹתָ֛ךְ וְאֶת־ בֵּ֥ית אָבִ֖יךְ...

Let the stars of the twilight thereof be dark; let it look for light, but have none; neither let it see the dawning of the day:

τὰς δὲ νεωτερικὰς ἐπιθυμίας φεῦγε, δίωκε δὲ δικαιοσύνην, πίστιν, ἀγάπην, εἰρήνην μετὰ τῶν ἐπικαλουμένων τὸν κύριον ἐκ καθαρᾶς καρδίας.