כִּֽי־ אַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי ט֣וֹב וְסַלָּ֑ח וְרַב־ חֶ֝֗סֶד לְכָל־ קֹרְאֶֽיךָ׃

וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־ הַמַּטֶּ֖ה מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּֽהוּ׃

וַיֵּ֖צֵא־ נֹ֑חַ וּבָנָ֛יו וְאִשְׁתּ֥וֹ וּנְשֵֽׁי־ בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃

וְֽ֭אַחֲרִיתָהּ מָרָ֣ה כַֽלַּעֲנָ֑ה חַ֝דָּ֗ה כְּחֶ֣רֶב פִּיּֽוֹת׃

כַּ֣עַס לְ֭אָבִיו בֵּ֣ן כְּסִ֑יל וּ֝מֶ֗מֶר לְיוֹלַדְתּֽוֹ׃

מַתַּנְיָ֥ה מַתְּנַ֖י ויעשו וְיַעֲשָֽׂי׃

yad ahaM gopatiH syaam

فَالْتَقَمَهُ الْحُوتُ وَهُوَ مُلِيمٌ

أَرَأَيْتَ إِنْ كَذَّبَ وَتَوَلَّى

svaahaagnaye varuNaaya svaahendraaya marudbhyaH svaahaa devebhyo haviH

And Hananiah, and Elam, and Antothijah,