אֵֽרֲדָה־ נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ ׀ כָּלָ֑ה וְאִם־ לֹ֖א אֵדָֽעָה׃

לִ֭שְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁ֣ה זָרָ֑ה מִ֝נָּכְרִיָּ֗ה אֲמָרֶ֥יהָ הֶחֱלִֽיקָה׃

הַשִׁשִּׁ֣י בֻקִּיָּ֔הוּ בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃

לֹ֤א שָׁלַ֨וְתִּי ׀ וְלֹ֖א שָׁקַ֥טְתִּי וְֽלֹא־ נָ֗חְתִּי וַיָּ֥בֹא רֹֽגֶז׃

אָר֕וּר מַקְלֶ֥ה אָבִ֖יו וְאִמּ֑וֹ וְאָמַ֥ר כָּל־ הָעָ֖ם אָמֵֽן׃

עֹלַ֖ת תָּמִ֑יד הָעֲשֻׂיָה֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָֽה׃

הוֹשִׁ֣יעָה יְ֭הוָה כִּי־ גָמַ֣ר חָסִ֑יד כִּי־ פַ֥סּוּ אֱ֝מוּנִ֗ים מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃

وَلِلَّهِ جُنُودُ السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ وَكَانَ اللَّهُ عَزِيزًا حَكِيمًا

Save, LORD: let the king hear us when we call.

οἵ με μέγα πλάζουσι καὶ οὐκ εἰῶσʼ ἐθέλοντα

وَإِنَّا لَنَحْنُ الصَّافُّونَ

ἧστο Διὸς βουλῇσιν ἐελμένος, ἔνθά περ ἄλλοι

εἰ δέ κεν εὐπλοίην δώῃ κλυτὸς ἐννοσίγαιος

dhiinaam avitry a\vatu