וַיֹּ֥אמֶר יִרְמְיָ֖הוּ אֲלֵיהֶ֑ם כֹּ֥ה תֹאמְרֻ֖ן אֶל־ צִדְקִיָּֽהוּ׃

וַיֵּ֧לֶךְ עֹבַדְיָ֛הוּ לִקְרַ֥את אַחְאָ֖ב וַיַּגֶּד־ ל֑וֹ וַיֵּ֥לֶךְ אַחְאָ֖ב לִקְרַ֥את אֵלִיָּֽהוּ׃

תָּשֵׁ֣ב אֱ֭נוֹשׁ עַד־ דַּכָּ֑א וַ֝תֹּ֗אמֶר שׁ֣וּבוּ בְנֵי־ אָדָֽם׃

בִּשְׁמוֹנֶ֤ה עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה לְמַלְכ֖וּת יֹאשִׁיָּ֑הוּ נַעֲשָׂ֖ה הַפֶּ֥סַח הַזֶּֽה׃

כִּֽי־ עִ֭מְּךָ מְק֣וֹר חַיִּ֑ים בְּ֝אוֹרְךָ֗ נִרְאֶה־ אֽוֹר׃

τίπτε σὺ δείδοικας πόλεμον καὶ δηϊοτῆτα;

إِنَّ يَوْمَ الْفَصْلِ كَانَ مِيقَاتًا

ἔγχεος, οὐδʼ ἔβαλʼ αὐτόν· ὃ δʼ ὕστερος ὄρνυτο χαλκῷ

λαῶν, οἵ οἱ ἕποντο Τρίκης ἐξ ἱπποβότοιο.

ἔγχεος, οὐδʼ ἔβαλʼ αὐτόν· ὃ δʼ ὕστερος ὄρνυτο χαλκῷ

vaamasya hi pracetasa iishaanaasho rishaadasaH

Αἴας δʼ οὐκέτʼ ἔμιμνε· βιάζετο γὰρ βελέεσσιν·

κεῖτο δʼ ἄρʼ ἐν μέσσοισι δύω χρυσοῖο τάλαντα,

hastaabhyaaM dashashaakhaabhyaaM jihvaa vaacaH purogavii

وَآتَيْنَاهُ فِي الدُّنْيَا حَسَنَةً وَإِنَّهُ فِي الْآخِرَةِ لَمِنَ الصَّالِحِينَ

πολλὰς δὲ στίχας ἡρώων, πολλὰς δὲ καὶ ἵππων

ἄνδρας δὲ λίσσεσθαι ἐπιπροέηκεν ἀρίστους