כִּֽי־ תֵצֵ֥א מַחֲנֶ֖ה עַל־ אֹיְבֶ֑יךָ וְנִ֨שְׁמַרְתָּ֔ מִכֹּ֖ל דָּבָ֥ר רָֽע׃

הַבֵּ֥ט לַבְּרִ֑ית כִּ֥י מָלְא֥וּ מַחֲשַׁכֵּי־ אֶ֝֗רֶץ נְא֣וֹת חָמָֽס׃

וְנַחְשׁוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶת־ שַׂלְמָ֔א וְשַׂלְמָ֖א הוֹלִ֥יד אֶת־ בֹּֽעַז׃

יִכְר֣וּ עָ֭לָיו חַבָּרִ֑ים יֶ֝חֱצ֗וּהוּ בֵּ֣ין כְּֽנַעֲנִֽים׃

מִשְׁפְּחֹ֖ת הַגֵּרְשֻׁנִּ֑י אַחֲרֵ֧י הַמִּשְׁכָּ֛ן יַחֲנ֖וּ יָֽמָּה׃

οἵ μευ κουριδίην ἄλοχον καὶ κτήματα πολλὰ

ὣς ἄραρον κόρυθές τε καὶ ἀσπίδες ὀμφαλόεσσαι.

And the Lord said, Hear what the unjust judge saith.

πολλοὶ δʼ ἐν τάφρῳ ἐρυσάρματες ὠκέες ἵπποι

ζεῦξαν δʼ ἡμιόνους κρατερώνυχας ἐντεσιεργούς,

μέμνημαι τόδε ἔργον ἐγὼ πάλαι οὔ τι νέον γε

τόφρʼ οἳ Πουλυδάμαντι καὶ Ἕκτορι κοῦροι ἕποντο,