וּבֵ֥ית פְּע֛וֹר וְאַשְׁדּ֥וֹת הַפִּסְגָּ֖ה וּבֵ֥ית הַיְשִׁמֽוֹת׃

כִּֽי־ אֶשָּׂ֥א אֶל־ שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם׃

וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛יד אֶל־ גָּ֖ד צַר־ לִ֣י מְאֹ֑ד אֶפְּלָה־ נָּ֣א בְיַד־ יְהוָ֗ה כִּֽי־ רַבִּ֤ים רַחֲמָיו֙ מְאֹ֔ד וּבְיַד־ אָדָ֖ם אַל־ אֶפֹּֽל׃

זֶ֤ה ׀ חֵֽלֶק־ אָדָ֣ם רָ֭שָׁע מֵאֱלֹהִ֑ים וְנַחֲלַ֖ת אִמְר֣וֹ מֵאֵֽל׃

אֵ֗יךְ נָשִׁ֥יר אֶת־ שִׁיר־ יְהוָ֑ה עַ֝֗ל אַדְמַ֥ת נֵכָֽר׃

וְדָוִ֖יד אָ֣ז בַּמְּצוּדָ֑ה וּנְצִ֣יב פְּלִשְׁתִּ֔ים אָ֖ז בְּבֵ֥ית לָֽחֶם׃

וַיְסַפֵּ֥ר הָעֶ֖בֶד לְיִצְחָ֑ק אֵ֥ת כָּל־ הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃

וַהֲסִרֹתִי֙ אֶת־ כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת־ אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ׃

נַעֲוֵ֣יתִי שַׁחֹ֣תִי עַד־ מְאֹ֑ד כָּל־ הַ֝יּ֗וֹם קֹדֵ֥ר הִלָּֽכְתִּי׃

שָׂנֵ֗אתִי הַשֹּׁמְרִ֥ים הַבְלֵי־ שָׁ֑וא וַ֝אֲנִ֗י אֶל־ יְהוָ֥ה בָּטָֽחְתִּי׃

svashvaa sindhuH surathaa suvaasaa hiraNyayii sukRtaa vaajiniivatii

saha vaamena na uSo vy u\chaa duhitar divaH

Ἀργείων παρὰ νηυσὶ κύνες ταχέες κατέδονται.

οἷον δʼ αὖτʼ ἐξαῦτις ἀνέστη κῆρας ἀλύξας

سَيَقُولُونَ لِلَّهِ قُلْ أَفَلَا تَتَّقُونَ

ἔνθʼ οὐδὲ ξεῖνός περ ἐὼν ἱππηλάτα Τυδεὺς

δή ῥα τότʼ ᾤμωξεν καὶ ὣ πεπλήγετο μηρὼ

mukhaad indrash caagnish ca praaNaad vaayur ajaayata

θυμῷ, ἐπεὶ δοκέω νικησέμεν Ἕκτορα δῖον.

ἔνθα δέ μοι μάλα πολλὸν ἐπέσσυτο θυμὸς ἀγήνωρ

patniivanto vaSaTkRtaaH

ἐσσυμένως δʼ ἄρα δόρπον ἐφοπλίσσαντες ἕκαστοι

ἠέριαι δʼ ἄρα ταί γε κακὴν ἔριδα προφέρονται.