וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־ קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ׃

אֹהֵ֥ב טהור־ טְהָר־ לֵ֑ב חֵ֥ן שְׂ֝פָתָ֗יו רֵעֵ֥הוּ מֶֽלֶךְ׃

עַל־ י֭וֹמוֹ נָשַׁ֣מּוּ אַחֲרֹנִ֑ים וְ֝קַדְמֹנִ֗ים אָ֣חֲזוּ שָֽׂעַר׃

שֹׁמֵ֣ר מִ֭צְוָה שֹׁמֵ֣ר נַפְשׁ֑וֹ בּוֹזֵ֖ה דְרָכָ֣יו יומת יָמֽוּת׃

אוֹרֶ֣ה אֶתְכֶ֣ם בְּיַד־ אֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר עִם־ שַׁ֝דַּ֗י לֹ֣א אֲכַחֵֽד׃

וַיָּ֤שָׁב אַהֲרֹן֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה אֶל־ פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהַמַּגֵּפָ֖ה נֶעֱצָֽרָה׃

anuunam agniM juhvaaaa\ vacasyaa madhupRcaM dhanasaa johaviimi

قَالَ رَبِّ لِمَ حَشَرْتَنِي أَعْمَى وَقَدْ كُنْتُ بَصِيرًا

ὣς ὅ γε πάντῃ θῦνε σὺν ἔγχεϊ δαίμονι ἶσος

iishiSe vaaryasya hi daatrasyaagne sva\rpatiH

asarji kalashaaM+ abhi miiLhe saptir na vaajayuH

νίκης ἱεμένων· κέκλοντο δὲ οἷσιν ἕκαστος

τὸν δʼ ἄρʼ ὑποβλήδην ἠμείβετο δῖος Ἀχιλλεύς·

yas ta uuruu viharaty antaraa dampatii shaye

αἴγεσιν ἢ ὀΐεσσι κακὰ φρονέων ἐνορούσῃ,

aa yo vivaaya sakhyaa sakhibhyo .aparihvRto atyo na saptiH

agner apnasaH samid astu bhadraagnir mahii rodasii aa vivesha

μέσσῳ δʼ ἀμφοτέρων μητίσομαι ἔχθεα λυγρὰ

gRNantaH sumnam iimahe