לַמְנַצֵּ֥חַ לידיתון לִֽידוּת֗וּן מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃

וַיִּגַּ֧שׁ יַעֲקֹ֛ב אֶל־ יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיְמֻשֵּׁ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר הַקֹּל֙ ק֣וֹל יַעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָֽׂו׃

בֶּן־ אֶתְנִ֥י בֶן־ זֶ֖רַח בֶּן־ עֲדָיָֽה׃

uta tyaa harito dasha suuro ayukta yaatave

αἶψα μάλʼ· οὐ γὰρ χρὴ κλοτοπεύειν ἐνθάδʼ ἐόντας

κηρύσσειν ἀγορὴν δὲ κάρη κομόωντας Ἀχαιούς·

ἀμφὶ δέ οἱ κεφαλῇ νέφος ἔστεφε δῖα θεάων

Πηλεΐδεω Ἀχιλῆος· ὃ δʼ ἀνστήσει ὃν ἑταῖρον

And you hath he quickened, who were dead in trespasses and sins;