וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י נִֽמְצָא־ קֶ֙שֶׁר֙ בְּאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וּבְיֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

עַד־ אָ֭נָה תּוֹגְי֣וּן נַפְשִׁ֑י וּֽתְדַכּאוּנַ֥נִי בְמִלִּֽים׃

וַחֲמֹרִ֕ים אֶחָ֥ד וְשִׁשִּׁ֖ים אָֽלֶף׃

בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֗ב בָּ֚אוּ עַל־ הַ֣חֲלָלִ֔ים וַיָּבֹ֖זּוּ הָעִ֑יר אֲשֶׁ֥ר טִמְּא֖וּ אֲחוֹתָֽם׃

ἀλλʼ αἰδεῖο θεοὺς Ἀχιλεῦ, αὐτόν τʼ ἐλέησον

na vi jaanaami yad ivedam asmi niNyaH saMnaddho manasaa caraami

Ζεὺς δʼ ἐπὶ νύκτʼ ὀλοὴν τάνυσε κρατερῇ ὑσμίνῃ,

وَعَرَضْنَا جَهَنَّمَ يَوْمَئِذٍ لِلْكَافِرِينَ عَرْضًا

τίωσʼ Ἀργείων ἠμὲν νέοι ἠδὲ γέροντες.

ἢ ὑμῖν· ἄμφω γὰρ ἀτέμβονται νεότητος.