כִּ֣י תֹ֭אמְרוּ מַה־ נִּרְדָּף־ ל֑וֹ וְשֹׁ֥רֶשׁ דָּ֝בָ֗ר נִמְצָא־ בִֽי׃

וַיַּבֵּ֧ט הַפְּלִשְׁתִּ֛י וַיִּרְאֶ֥ה אֶת־ דָּוִ֖ד וַיִּבְזֵ֑הוּ כִּֽי־ הָיָ֣ה נַ֔עַר וְאַדְמֹנִ֖י עִם־ יְפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃

וַתִּפְקְדֶ֥נּוּ לִבְקָרִ֑ים לִ֝רְגָעִ֗ים תִּבְחָנֶֽנּוּ׃

ثُمَّ نُتْبِعُهُمُ الْآخِرِينَ

αὐτὰρ ἐπεί ῥʼ ὤπτησε καὶ εἰν ἐλεοῖσιν ἔχευε,

ἑσταότʼ οὔτε φόβου μεμνημένον οὔτʼ ἀλεωρῆς.

aSaaLhaaya sahamaanaaya vedhase tigmaayudhaaya bharataa shRNotu naH

τετράφθω ποτὶ νῆας ὁμοκλητῆρος ἀκούσας,

yujaano haritaa rathe bhuuri tvaSTeha raajati

ἀλλὰ μάλʼ ἐμμεμαώς· ὃ μὲν ἥπτετο χείρεσι γούνων

And when Moses heard that, he was content.