וַיִּהְי֖וּ בְּנֵ֣י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֣ן אוֹמָ֔ר צְפ֥וֹ וְגַעְתָּ֖ם וּקְנַֽז׃

מגדל מַגְדִּיל֮ יְשׁוּע֢וֹת מַ֫לְכּ֥וֹ וְעֹ֤שֶׂה חֶ֨סֶד ׀ לִמְשִׁיח֗וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֗וֹ עַד־ עוֹלָֽם׃

יְֽהוָ֗ה הֵפִ֥יר עֲצַת־ גּוֹיִ֑ם הֵ֝נִ֗יא מַחְשְׁב֥וֹת עַמִּֽים׃

נֵ֣ר יְ֭הוָה נִשְׁמַ֣ת אָדָ֑ם חֹ֝פֵ֗שׂ כָּל־ חַדְרֵי־ בָֽטֶן׃

כְּנַף־ רְנָנִ֥ים נֶעֱלָ֑סָה אִם־ אֶ֝בְרָ֗ה חֲסִידָ֥ה וְנֹצָֽה׃

וְאִם־ בֵּ֥ית אִישָׁ֖הּ נָדָ֑רָה אֽוֹ־ אָסְרָ֥ה אִסָּ֛ר עַל־ נַפְשָׁ֖הּ בִּשְׁבֻעָֽה׃

οὔτʼ αὐτὸς νέος ἐσσί, γέρων δέ τοι οὗτος ὀπηδεῖ,

πολλὰ δέ μιν λιτάνευε γέρων ἱππηλάτα Οἰνεὺς

αὐτίκα δὲ σφήκεσσιν ἐοικότες ἐξεχέοντο

Γλαῦκος δὲ πρῶτος Λυκίων ἀγὸς ἀσπιστάων

الَّذِينَ صَبَرُوا وَعَلَى رَبِّهِمْ يَتَوَكَّلُونَ

πιστότατος δέ οἱ ἔσκε μάχῃ ἔνι μεῖναι ὁμοκλήν.

الَّذِينَ صَبَرُوا وَعَلَى رَبِّهِمْ يَتَوَكَّلُونَ

يَدْعُو لَمَنْ ضَرُّهُ أَقْرَبُ مِنْ نَفْعِهِ لَبِئْسَ الْمَوْلَى وَلَبِئْسَ الْعَشِيرُ

وَثَمُودُ وَقَوْمُ لُوطٍ وَأَصْحَابُ الْأَيْكَةِ أُولَئِكَ الْأَحْزَابُ

ῥωχμὸς ἔην γαίης, ᾗ χειμέριον ἀλὲν ὕδωρ