קְֽצַר־ אַ֭פַּיִם יַעֲשֶׂ֣ה אִוֶּ֑לֶת וְאִ֥ישׁ מְ֝זִמּ֗וֹת יִשָּׂנֵֽא׃

וְנָתַתָּ֤ עָלֶ֙יהָ֙ שֶׁ֔מֶן וְשַׂמְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ לְבֹנָ֑ה מִנְחָ֖ה הִֽוא׃

שַׂלְמָא֙ אֲבִ֣י בֵֽית־ לָ֔חֶם חָרֵ֖ף אֲבִ֥י בֵית־ גָּדֵֽר׃

אַשְׁפָּת֖וֹ כְּקֶ֣בֶר פָּת֑וּחַ כֻּלָּ֖ם גִּבּוֹרִֽים׃

וַיְהִי֙ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֔יְלָה וַיֶּחֱרַ֥ד הָאִ֖ישׁ וַיִּלָּפֵ֑ת וְהִנֵּ֣ה אִשָּׁ֔ה שֹׁכֶ֖בֶת מַרְגְּלֹתָֽיו׃

עֲצַ֣ת יְ֭הוָה לְעוֹלָ֣ם תַּעֲמֹ֑ד מַחְשְׁב֥וֹת לִ֝בּ֗וֹ לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃

וַתֹּ֕אמֶר גָּלָ֥ה כָב֖וֹד מִיִּשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י נִלְקַ֖ח אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִֽים׃

μυρόμενοι· μετὰ δέ σφι Θέτις γόου ἵμερον ὦρσε.

agnir hotaa gRhapatiH sa raajaa vishvaa veda janimaa jaatavedaaH

kuvin no asya sumatir naviiyasy achaa vaajebhir aagamat

قَالُوا أَأَنْتَ فَعَلْتَ هَذَا بِآلِهَتِنَا يَا إِبْرَاهِيمُ

pra suu na aayur jiivase tiretana

ἔνθʼ ἔσαν Αἴαντός τε νέες καὶ Πρωτεσιλάου

φεύγω πρὸς πεδίον Ἰλήϊον, ὄφρʼ ἂν ἵκωμαι

ἄλλοισιν δὴ ταῦτʼ ἐπιτέλλεο, μὴ γὰρ ἔμοιγε

δώσει· ἀνὴρ δέ κεν οὔ τι Διὸς νόον εἰρύσσαιτο

Τυδέος, ὃν Θήβῃσι χυτὴ κατὰ γαῖα καλύπτει.

γαίης καὶ πόντοιο, ἵνʼ Ἰάπετός τε Κρόνος τε

καὶ λίην οὗτός γε μένος θυμόν τʼ ὀλέσειε

indrasya vajraad abibhed abhishnathaH praakraamac chundhyuur ajahaad uSaa anaH

δῶρα τά τοι δώσουσι πατὴρ καὶ πότνια μήτηρ,

aa dvaabhyaaM haribhyaam indra yaahy aa caturbhir aa SaDbhir huuyamaanaH