לֹֽא־ יַחְפֹּ֣ץ כְּ֭סִיל בִּתְבוּנָ֑ה כִּ֝֗י אִֽם־ בְּהִתְגַּלּ֥וֹת לִבּֽוֹ׃

וַיֵּלְכ֣וּ הַמַּ֔יִם סָבִ֖יב לַמִּזְבֵּ֑חַ וְגַ֥ם אֶת־ הַתְּעָלָ֖ה מִלֵּא־ מָֽיִם׃

אִם־ כִּסִּ֣יתִי כְאָדָ֣ם פְּשָׁעָ֑י לִטְמ֖וֹן בְּחֻבִּ֣י עֲוֺֽנִי׃

עֵ֭ת לַעֲשׂ֣וֹת לַיהוָ֑ה הֵ֝פֵ֗רוּ תּוֹרָתֶֽךָ׃

וְאַחַ֛ר נָסְע֥וּ הָעָ֖ם מֵחֲצֵר֑וֹת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּ֥ר פָּארָֽן׃

οὐκ ἀλέγω, ὡς εἴ με γυνὴ βάλοι ἢ πάϊς ἄφρων·

ἥ ῥά θʼ ὑπὸ βροντῆς πατρὸς Διὸς εἶσι πέδον δέ,

οὕνεκʼ ἄρα Τρώεσσιν ἐβούλετο κῦδος ὀρέξαι.

sadyo jaatasya dadRshaanam ojo yad asya vaato anuvaati shociH

haviS kRNuSva subhago yathaasasi brahmaNas pater ava aa vRNiimahe

νῆας ἔπʼ ἐσσεύοντο, ποδῶν δʼ ὑπένερθε κονίη

aajipate nRpate tvam id dhi no vaaja aa vakSi sukrato

ἣν νῦν ἐφράσσαντο ἐμεῦ ἀπομηνίσαντος·

janiir iva patir ekaH samaano ni maamRje pura indraH su sarvaaH

Ἠὼς μὲν κροκόπεπλος ἀπʼ Ὠκεανοῖο ῥοάων

ἶσον ἐμοὶ φρονέουσα μετʼ ἀθανάτοισι καθίζοις,

رَبُّ السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ وَمَا بَيْنَهُمَا وَرَبُّ الْمَشَارِقِ

ἄσβεστος δʼ ἄρʼ ἐνῶρτο γέλως μακάρεσσι θεοῖσιν