וַיַּקְרֵ֣ב שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כָּל־ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּלָּכֵ֖ד שֵׁ֥בֶט בִּנְיָמִֽן׃

בֶּן־ חֶ֖סֶד בָּֽאֲרֻבּ֑וֹת ל֥וֹ שֹׂכֹ֖ה וְכָל־ אֶ֥רֶץ חֵֽפֶר׃

לֹֽא־ נָאוֶ֣ה לִכְסִ֣יל תַּעֲנ֑וּג אַ֝ף כִּֽי־ לְעֶ֤בֶד ׀ מְשֹׁ֬ל בְּשָׂרִֽים׃

כִּי־ שֹׁ֭ד יֶהְגֶּ֣ה לִבָּ֑ם וְ֝עָמָ֗ל שִׂפְתֵיהֶ֥ם תְּדַבֵּֽרְנָה׃

גַּם־ לְ֭רֵעֵהוּ יִשָּׂ֣נֵא רָ֑שׁ וְאֹהֲבֵ֖י עָשִׁ֣יר רַבִּֽים׃

قَالَ يَا قَوْمِ لَيْسَ بِي ضَلَالَةٌ وَلَكِنِّي رَسُولٌ مِنْ رَبِّ الْعَالَمِينَ

τοῖσι δὲ δεξιὸν ἧκεν ἐρῳδιὸν ἐγγὺς ὁδοῖο

οὐδʼ ἀπέλυσε θύγατρα καὶ οὐκ ἀπεδέξατʼ ἄποινα,

His left hand is under my head, and his right hand doth embrace me.

Ἕκτορα· κῆρα δʼ ἐγὼ τότε δέξομαι ὁππότε κεν δὴ

ἐγγύθεν ὁρμηθείς· πυκινὸς δέ οἱ ἤρκεσε θώρηξ,

τήν ῥά ποτʼ ἐξ Ἐλεῶνος Ἀμύντορος Ὀρμενίδαο

vRkSasya nu te puruhuuta vayaa vy uuaa\tayo ruruhur indra puurviiH

ἑξέτεʼ ἀδμήτην, ἥ τʼ ἀλγίστη δαμάσασθαι·

The second woe is past; and, behold, the third woe cometh quickly.

And Jared lived an hundred sixty and two years, and he begat Enoch:

ἆλτʼ ἐπὶ Πεισάνδρῳ· ὃ δʼ ὑπʼ ἀσπίδος εἵλετο καλὴν

And he wrote a letter after this manner: