בְּשֵׁ֣שׁ צָ֭רוֹת יַצִּילֶ֑ךָּ וּבְשֶׁ֓בַע ׀ לֹא־ יִגַּ֖ע בְּךָ֣ רָֽע׃

אַחֲרָיו֙ הֶחֱזִ֣יקוּ אֲחֵיהֶ֔ם בַּוַּ֖י בֶּן־ חֵנָדָ֑ד שַׂ֕ר חֲצִ֖י פֶּ֥לֶךְ קְעִילָֽה׃

בְּפָ֘רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֘כִ֤ים בָּ֗הּ תַּשְׁלֵ֥ג בְּצַלְמֽוֹן׃

בְּפֶ֣שַׁע שְׂ֭פָתַיִם מוֹקֵ֣שׁ רָ֑ע וַיֵּצֵ֖א מִצָּרָ֣ה צַדִּֽיק׃

כְּֽ֭דַעְתְּכֶם יָדַ֣עְתִּי גַם־ אָ֑נִי לֹא־ נֹפֵ֖ל אָנֹכִ֣י מִכֶּֽם׃

זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֮ ר֢וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה לֵב־ נִשְׁבָּ֥ר וְנִדְכֶּ֑ה אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א תִבְזֶֽה׃

וְיַד־ יְהוָ֗ה הָֽיְתָה֙ אֶל־ אֵ֣לִיָּ֔הוּ וַיְשַׁנֵּ֖ס מָתְנָ֑יו וַיָּ֙רָץ֙ לִפְנֵ֣י אַחְאָ֔ב עַד־ בֹּאֲכָ֖ה יִזְרְעֶֽאלָה׃

אַתָּ֤ה דִכִּ֣אתָ כֶחָלָ֣ל רָ֑הַב בִּזְר֥וֹעַ עֻ֝זְּךָ֗ פִּזַּ֥רְתָּ אוֹיְבֶֽיךָ׃

αὐτὼ γὰρ μάλα λαὸν ἀνώγετον ἶφι μάχεσθαι.

ἀλλʼ ὅτε δή ῥʼ ἵκανον ὅθι πλεῖστοι καὶ ἄριστοι

لَيُدْخِلَنَّهُمْ مُدْخَلًا يَرْضَوْنَهُ وَإِنَّ اللَّهَ لَعَلِيمٌ حَلِيمٌ

Φοῖνιξ δʼ αὖθι παρʼ ἄμμι μένων κατακοιμηθήτω,

τερπόμενοι· μετὰ δέ σφιν ἐμέλπετο θεῖος ἀοιδὸς

ψεύσομαι, ἦ ἔτυμον ἐρέω; κέλεται δέ με θυμός.

دَرَجَاتٍ مِنْهُ وَمَغْفِرَةً وَرَحْمَةً وَكَانَ اللَّهُ غَفُورًا رَحِيمًا

τοὺς δʼ εὗρʼ εἰν ἀγορῇ Δαναοὺς θεράποντας Ἄρηος

μέσσον ἐπομφάλιον· περιήχησεν δʼ ἄρα χαλκός.

And all Israel shall hear, and fear, and shall do no more any such wickedness as this is among you.