כִּֽי־ תַעֲזֹ֣ב לָאָ֣רֶץ בֵּצֶ֑יהָ וְֽעַל־ עָפָ֥ר תְּחַמֵּֽם׃

וְהָי֥וּ שָׁתֹתֶ֖יהָ מְדֻכָּאִ֑ים כָּל־ עֹ֥שֵׂי שֶׂ֖כֶר אַגְמֵי־ נָֽפֶשׁ׃

וַיָּבֹ֥א אַחֲרָ֖יו עֲזַרְיָ֣הוּ הַכֹּהֵ֑ן וְעִמּ֞וֹ כֹּהֲנִ֧ים ׀ לַיהוָ֛ה שְׁמוֹנִ֖ים בְּנֵי־ חָֽיִל׃

לֹא־ תִירָ֣א לְבֵיתָ֣הּ מִשָּׁ֑לֶג כִּ֥י כָל־ בֵּ֝יתָ֗הּ לָבֻ֥שׁ שָׁנִֽים׃

וַיֹּ֥אמֶר שָׁא֖וּל אֶל־ עֲבָדָ֑יו רְאוּ־ נָ֣א לִ֗י אִ֚ישׁ מֵיטִ֣יב לְנַגֵּ֔ן וַהֲבִיאוֹתֶ֖ם אֵלָֽי׃

pavasva devaayuSag indraM gachatu te madaH

yac chakraasi paraavati yad arvaavati vRtrahan

hastenaiva graahya\ aadhir asyaa brahmajaayeyam iti ced avocan

فَأَلْقَى مُوسَى عَصَاهُ فَإِذَا هِيَ تَلْقَفُ مَا يَأْفِكُونَ

mo Sv a\dya durhaNaavaan saayaM karad aare asmat

ἣ δʼ εἰς ὑψόροφον θάλαμον κίε δῖα γυναικῶν.

ἐκ γὰρ δὴ τοῦ μέλλε παλίωξιν παρὰ νηῶν

ثُمَّ لَتَرَوُنَّهَا عَيْنَ الْيَقِينِ

Now the Jew’s feast of tabernacles was at hand.

yac chakraasi paraavati yad arvaavati vRtrahan

kathaa sabaadhaH shashamaano asya nashad abhi draviNaM diidhyaanaH