וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו בַּת־ בְּתוּאֵ֖ל אָנֹ֑כִי בֶּן־ מִלְכָּ֕ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְנָחֽוֹר׃

וְכִֽעֲסַ֤תָּה צָֽרָתָהּ֙ גַּם־ כַּ֔עַס בַּעֲב֖וּר הַרְּעִמָ֑הּ כִּֽי־ סָגַ֥ר יְהוָ֖ה בְּעַ֥ד רַחְמָֽהּ׃

וְשַׂמְתִּ֥י כָל־ הָרַ֖י לַדָּ֑רֶךְ וּמְסִלֹּתַ֖י יְרֻמֽוּן׃

אַ֭ף כִּֽי־ אֱנ֣וֹשׁ רִמָּ֑ה וּבֶן־ אָ֝דָ֗ם תּוֹלֵעָֽה׃

שְׁמַע־ אַתָּ֣ה בְנִ֣י וַחֲכָ֑ם וְאַשֵּׁ֖ר בַּדֶּ֣רֶךְ לִבֶּֽךָ׃

Ἀσσάρακος δὲ Κάπυν, ὃ δʼ ἄρʼ Ἀγχίσην τέκε παῖδα·

ἦ ἀπέειπε, χόλος δʼ ἔτʼ ἔχει μεγαλήτορα θυμόν;

ἐν πόλει ἀκροτάτῃ· νῦν αὖτέ ἑ δῖος Ἀχιλλεὺς

Τρῶας δὲ τρόμος αἰνὸς ὑπήλυθε γυῖα ἕκαστον

ime ta indra somaas tiivraa asme sutaasaH

Τρῶας δὲ τρόμος αἰνὸς ὑπήλυθε γυῖα ἕκαστον,

يَوْمَ يُسْحَبُونَ فِي النَّارِ عَلَى وُجُوهِهِمْ ذُوقُوا مَسَّ سَقَرَ

ἀσπερχὲς κεχολῶσθαι ἐνὶ φρεσίν· ἤτοι ἔφην γε

svaadhyo\ vi duro devayanto .ashishrayuu rathayur devataataa

μὴ ἀγαθῷ περ ἐόντι νεμεσσηθέωμέν οἱ ἡμεῖς·