וֽ͏ַתַּהֲרֶ֛יןָ שְׁתֵּ֥י בְנֽוֹת־ ל֖וֹט מֵאֲבִיהֶֽן׃

תָּע֣וּ בַ֭מִּדְבָּר בִּישִׁימ֣וֹן דָּ֑רֶךְ עִ֥יר מ֝וֹשָׁ֗ב לֹ֣א מָצָֽאוּ׃

מִתּ֣וֹךְ וּ֖מֵחָמָס יִגְאַ֣ל נַפְשָׁ֑ם וְיֵיקַ֖ר דָּמָ֣ם בְּעֵינָֽיו׃

וְלֹ֣א נְטַשְׁתַּ֔נִי לְנַשֵּׁ֥ק לְבָנַ֖י וְלִבְנֹתָ֑י עַתָּ֖ה הִסְכַּ֥לְתָּֽ עֲשֽׂוֹ׃

וַיִּלְכֹּ֛ד אֶת־ עָרֵ֥י הַמְּצֻר֖וֹת אֲשֶׁ֣ר לִֽיהוּדָ֑ה וַיָּבֹ֖א עַד־ יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

And the second took her to wife, and he died childless.

رَسُولٌ مِنَ اللَّهِ يَتْلُو صُحُفًا مُطَهَّرَةً

ἄλλοτε μέν τε κακῷ ὅ γε κύρεται, ἄλλοτε δʼ ἐσθλῷ·

saahvaan vishvaa abhiyujaH kratur devaanaam amRktaH

yu~njaathaam ashvinaa ratham

ποῦ δέ τοι Ὀθρυονεύς; νῦν ὤλετο πᾶσα κατʼ ἄκρης

taan vo maho maruta evayaavno viSNor eSasya prabhRthe havaamahe

iheva shRNva eSaaM kashaa hasteSu yad vadaan

κὰδ δʼ ἔπεσʼ ἐν κονίῃσι μακών, ἀπὸ δʼ ἔπτατο θυμός.

στῆναι ἐναντίβιον καὶ γνώμεναι εἴ μιν ἅπαντες

υἷας ὑπερθύμους Λαπιθάων αἰχμητάων,

ὣς Ἕκτωρ ἰθὺς σανίδων φέρε λᾶαν ἀείρας,