וְאֶת־ הַשָּׁפָ֗ן כִּֽי־ מַעֲלֵ֤ה גֵרָה֙ ה֔וּא וּפַרְסָ֖ה לֹ֣א יַפְרִ֑יס טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃

וְאֶת־ בְּנוֹתֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח לְרַקָּח֥וֹת וּלְטַבָּח֖וֹת וּלְאֹפֽוֹת׃

וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּכָל־ חַטֹּ֥אות יָרָבְעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה לֹא־ סָ֖רוּ מִמֶּֽנָּה׃

וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֔ב אֶל־ רִבְקָ֖ה אִמּ֑וֹ הֵ֣ן עֵשָׂ֤ו אָחִי֙ אִ֣ישׁ שָׂעִ֔ר וְאָנֹכִ֖י אִ֥ישׁ חָלָֽק׃

אֹמַ֗ר אֵלִ֗י אַֽל־ תַּ֭עֲלֵנִי בַּחֲצִ֣י יָמָ֑י בְּד֖וֹר דּוֹרִ֣ים שְׁנוֹתֶֽיךָ׃

And Ahitub begat Zadok, and Zadok begat Shallum,

sajoSasa aadityair maadayadhvaM sajoSasa RbhavaH parvatebhiH

The harvest is past, the summer is ended, and we are not saved.

kakardave vRSabho yukta aasiid avaavaciit saarathir asya keshii

τῶν δʼ Ἕλενος Πριάμοιο φίλος παῖς σύνθετο θυμῷ

abhivRtya sapatnaan abhi yaa no araatayaH

aa no dyumnair aa shravobhir aa raayaa yaatam ashvinaa

ذَلِكَ بِأَنَّهُمْ كَرِهُوا مَا أَنْزَلَ اللَّهُ فَأَحْبَطَ أَعْمَالَهُمْ

ἱστάμενοι δὲ μάλʼ ἐγγὺς ὑλάκτεον ἔκ τʼ ἀλέοντο.

aa te maha indroty u\gra samanyavo yat samaranta senaaH

tvaam id dhi tvaayavo .anunonuvatash caraan