וְאַתֵּ֖נָה יְדַעְתֶּ֑ן כִּ֚י בְּכָל־ כֹּחִ֔י עָבַ֖דְתִּי אֶת־ אֲבִיכֶֽן׃

עַל־ אָ֥וֶן פַּלֶּט־ לָ֑מוֹ בְּ֝אַ֗ף עַמִּ֤ים ׀ הוֹרֵ֬ד אֱלֹהִֽים׃

וְאָֽמַרְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיַעֲקֹ֔ב מִנְחָ֥ה הִוא֙ שְׁלוּחָ֔ה לֽ͏ַאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו וְהִנֵּ֥ה גַם־ ה֖וּא אַחֲרֵֽינוּ׃

וּגְב֣וּל יָ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל וּגְב֑וּל זֶֽה־ יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל יָֽם׃

וַיֹּרֵ֗נִי וַיֹּ֥אמֶר לִ֗י יִֽתְמָךְ־ דְּבָרַ֥י לִבֶּ֑ךָ שְׁמֹ֖ר מִצְוֺתַ֣י וֽ͏ֶחְיֵֽה׃

וְדִין־ רָשָׁ֥ע מָלֵ֑אתָ דִּ֖ין וּמִשְׁפָּ֣ט יִתְמֹֽכוּ׃

חַכְלִילִ֥י עֵינַ֖יִם מִיָּ֑יִן וּלְבֶן־ שִׁנַּ֖יִם מֵחָלָֽב׃

νῦν δʼ ἐπεὶ οὐκ ἐθέλω πολεμιζέμεν Ἕκτορι δίῳ

فَالْيَوْمَ الَّذِينَ آمَنُوا مِنَ الْكُفَّارِ يَضْحَكُونَ

daameva vatsaad vi mumugdhy aMho nahi tvad aare nimiSash caneshe

ὄφρʼ Ἀχιλεὺς μήνιεν· ὃ γὰρ πολὺ φέρτατος ἦεν,

ichanti devaaH sunvantaM na svapnaaya spRhayanti

ἄλλοτε δὲ φθινύθουσιν ἀκήριοι. ἀλλὰ τάχιστα

ὣς ἔφαθʼ, Ἥφαιστος δὲ τιτύσκετο θεσπιδαὲς πῦρ.

τὸν δʼ ἀπαμειβόμενος προσέφη νεφεληγερέτα Ζεύς·

striibhir yo atra vRSaNam pRtanyaad ayuddho asya vi bhajaani vedaH

κὰδ δέ κεν εὐχωλὴν Πριάμῳ καὶ Τρωσὶ λίποιεν

عَالِمِ الْغَيْبِ وَالشَّهَادَةِ فَتَعَالَى عَمَّا يُشْرِكُونَ

καί μιν δάκρυ χέουσʼ ἔπεα πτερόεντα προσηύδα·