אִם־ לֹ֣א בָ֭כִיתִי לִקְשֵׁה־ י֑וֹם עָֽגְמָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י לָאֶבְיֽוֹן׃

וַתִּקְרַ֣ב לַשַּׁ֣חַת נַפְשׁ֑וֹ וְ֝חַיָּת֗וֹ לַֽמְמִתִֽים׃

הֲזֹ֥את לָכֶ֖ם עַלִּיזָ֑ה מִֽימֵי־ קֶ֤דֶם קַדְמָתָהּ֙ יֹבִל֣וּהָ רַגְלֶ֔יהָ מֵֽרָח֖וֹק לָגֽוּר׃

לֹ֣א שָׁ֭מְרוּ בְּרִ֣ית אֱלֹהִ֑ים וּ֝בְתוֹרָת֗וֹ מֵאֲנ֥וּ לָלֶֽכֶת׃

ἀλλὰ σὺ μή μοι ταῦτα νόει φρεσί, μὴ δέ σε δαίμων

τόσσον ἐχώρησαν Τρῶες, ὤσαντο δʼ Ἀχαιοί.

τώ γʼ ὣς βουλεύσαντε διέτμαγεν· ἣ μὲν ἔπειτα

Ἀτρεΐδης ὤρινε διαμπερές, οὐδέ κε κούρην

kva\ nuunaM sudaanavo madathaa vRktabarhiSaH