עַ֤ל הַר־ צִיּוֹן֙ שֶׁשָּׁמֵ֔ם שׁוּעָלִ֖ים הִלְּכוּ־ בֽוֹ׃

כִּֽי־ הִקִּ֥יפָה הַזְּעָקָ֖ה אֶת־ גְּב֣וּל מוֹאָ֑ב עַד־ אֶגְלַ֙יִם֙ יִלְלָתָ֔הּ וּבְאֵ֥ר אֵילִ֖ים יִלְלָתָֽהּ׃

וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם לְכ֥וּ עֹ֛ד שְׁלֹשָׁ֥ה יָמִ֖ים וְשׁ֣וּבוּ אֵלָ֑י וַיֵּלְכ֖וּ הָעָֽם׃

אֶרְדּ֣וֹף א֭וֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵ֑ם וְלֹֽא־ אָ֝שׁוּב עַד־ כַּלּוֹתָֽם׃

רֵ֣ישׁ וְ֭קָלוֹן פּוֹרֵ֣עַ מוּסָ֑ר וְשׁוֹמֵ֖ר תּוֹכַ֣חַת יְכֻבָּֽד׃

Μαγνήτων δʼ ἦρχε Πρόθοος Τενθρηδόνος υἱός,

ya iiM vahanta aashubhiH pibanto madiram madhu

Νέστορα δʼ οὐκ ἔλαθεν ἰαχὴ πίνοντά περ ἔμπης,

ἀλλʼ οὐ λῆθε Διὸς πυκινὸν νόον, ὅς ῥʼ ἐφύλασσεν

siSaasatuu rayiiNaaM vaajeSv arvataam iva

ghRtasya dhaaraa abhi caakashiimi hiraNyayo vetaso madhya aasaam

Ἀντίλοχος δʼ ἄρα δὴ λοισθήϊον ἔκφερʼ ἄεθλον

paavakavarNaaH shucayo vipashcito .abhi stomair anuuSata

His countenance was like lightning, and his raiment white as snow:

καὶ ἕτερα πολλὰ βλασφημοῦντες ἔλεγον εἰς αὐτόν.

tvaM kavir abhavo devaviitama aa suuryaM rohayo divi

nabhasvatiir aa vaaM carantu vRSTayaH