כֹּ֣ל הַקָּרֵ֧ב ׀ הַקָּרֵ֛ב אֶל־ מִשְׁכַּ֥ן יְהוָ֖ה יָמ֑וּת הַאִ֥ם תַּ֖מְנוּ לִגְוֺֽעַ׃

אֲשֶׁ֣ר יָ֭דִי תִּכּ֣וֹן עִמּ֑וֹ אַף־ זְרוֹעִ֥י תְאַמְּצֶֽנּוּ׃

טֽוֹב־ רָ֭שׁ הוֹלֵ֣ךְ בְּתֻמּ֑וֹ מֵעִקֵּ֥שׁ דְּ֝רָכַ֗יִם וְה֣וּא עָשִֽׁיר׃

עֵץ־ חַיִּ֣ים הִ֭יא לַמַּחֲזִיקִ֣ים בָּ֑הּ וְֽתֹמְכֶ֥יהָ מְאֻשָּֽׁר׃

עֹ֣שֵֽׁק־ דָּ֭ל חֵרֵ֣ף עֹשֵׂ֑הוּ וּ֝מְכַבְּד֗וֹ חֹנֵ֥ן אֶבְיֽוֹן׃

פְּד֤וּת ׀ שָׁ֘לַ֤ח לְעַמּ֗וֹ צִוָּֽה־ לְעוֹלָ֥ם בְּרִית֑וֹ קָד֖וֹשׁ וְנוֹרָ֣א שְׁמֽוֹ׃

tigmajambhaaya taruNaaya raajate prayo gaayasy agnaye

bRhaspate tapuSaashneva vidhya vRkadvaraso asurasya viiraan

soma ekebhyaH pavate ghRtam eka upaasate

ἔνθʼ Ἀκάμας Πρόμαχον Βοιώτιον οὔτασε δουρὶ

Τυδεΐδῃ τε καὶ Ἀτρεΐδῃ, ἐκ δʼ ἀμφοτέροιιν

yaanti shubhraa riNann apaH

δῶρα δʼ Ἀχιλλῆϊ φερέμεν τά κε θυμὸν ἰήνῃ

For she said, If I may touch but his clothes, I shall be whole.

ἐκ θυμοῦ πεσέειν καὶ δαίμοσιν εἶναι ἀλιτρός.

δῶρα δʼ Ἀχιλλῆϊ φερέμεν, τά κε θυμὸν ἰήνῃ.

κύμβαχον ἀκρότατον νύξʼ ἔγχεϊ ὀξυόεντι,

ن وَالْقَلَمِ وَمَا يَسْطُرُونَ

bhayante vishvaa bhuvanaani harmyaa citro vo yaamaH prayataasv RSTiSu

δῶρα δʼ Ἀχιλλῆϊ φερέμεν τά κε θυμὸν ἰήνῃ

δῶρα δʼ Ἀχιλλῆϊ φερέμεν τά κε θυμὸν ἰήνῃ.