וְלֹֽא־ זָכַ֧ר שַֽׂר־ הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־ יוֹסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ׃

מְעֻוָּ֖ת לֹא־ יוּכַ֣ל לִתְקֹ֑ן וְחֶסְר֖וֹן לֹא־ יוּכַ֥ל לְהִמָּנֽוֹת׃

וְאֶ֨תְּנֵ֔הוּ בְּיַ֖ד אֵ֣יל גּוֹיִ֑ם עָשׂ֤וֹ יַֽעֲשֶׂה֙ ל֔וֹ כְּרִשְׁע֖וֹ גֵּרַשְׁתִּֽהוּ׃

אֲ֭נִי אֲשִֽׁיבְךָ֣ מִלִּ֑ין וְֽאֶת־ רֵעֶ֥יךָ עִמָּֽךְ׃

פְּנֵ֣י יְ֭הוָה בְּעֹ֣שֵׂי רָ֑ע לְהַכְרִ֖ית מֵאֶ֣רֶץ זִכְרָֽם׃

כִּ֛י אִם־ אִ֥ישׁ בַּעֲוֺנ֖וֹ יָמ֑וּת כָּל־ הָֽאָדָ֛ם הָאֹכֵ֥ל הַבֹּ֖סֶר תִּקְהֶ֥ינָה שִׁנָּֽיו׃

svaadukSadmaa yo vasatau syonakRj jiivayaajaM yajate sopamaa divaH

taranto aryo araatiir vanvanto aryo araatiiH

Σαρπηδών τʼ ἀρχὸς Λυκίων καὶ Γλαῦκος ἀμύμων.

هُوَ الَّذِي يُحْيِي وَيُمِيتُ فَإِذَا قَضَى أَمْرًا فَإِنَّمَا يَقُولُ لَهُ كُنْ فَيَكُونُ

βῆ δὲ θέειν, τὰ δὲ τεύχεʼ ἀμύμονι δῶκεν ἑταίρῳ

τώ ῥα καὶ ἐν σταδίῃ μὲν ἀμύνετο νηλεὲς ἦμαρ,

αὐτίκα δʼ Αἰνείαν προσεφώνεεν ἐγγὺς ἐόντα·

adhaa hi tvaa pRthivyaaM shuurasaatau havaamahe tanaye goSv apsu