וְכָל־ תְּרוּמָ֞ה לְכָל־ קָדְשֵׁ֧י בְנֵי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֲשֶׁר־ יַקְרִ֥יבוּ לַכֹּהֵ֖ן ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃

יֵשֵׁ֣ב ע֖וֹלָם לִפְנֵ֣י אֱלֹהִ֑ים חֶ֥סֶד וֶ֝אֱמֶ֗ת מַ֣ן יִנְצְרֻֽהוּ׃

אָרְחִ֣י גָ֭דַר וְלֹ֣א אֶעֱב֑וֹר וְעַ֥ל נְ֝תִיבוֹתַ֗י חֹ֣שֶׁךְ יָשִֽׂים׃

וּלְחַנָּ֕ה יִתֵּ֛ן מָנָ֥ה אַחַ֖ת אַפָּ֑יִם כִּ֤י אֶת־ חַנָּה֙ אָהֵ֔ב וַֽיהוָ֖ה סָגַ֥ר רַחְמָֽהּ׃

וַנִּבְנֶה֙ אֶת־ הַ֣חוֹמָ֔ה וַתִּקָּשֵׁ֥ר כָּל־ הַחוֹמָ֖ה עַד־ חֶצְיָ֑הּ וַיְהִ֧י לֵ֦ב לָעָ֖ם לַעֲשֽׂוֹת׃

וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו כַּדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר בָּֽא־ אֵלַ֞י הָעֶ֧בֶד הָֽעִבְרִ֛י אֲשֶׁר־ הֵבֵ֥אתָ לָּ֖נוּ לְצַ֥חֶק בִּֽי׃

הִ֭תְבֹּנַנְתָּ עַד־ רַחֲבֵי־ אָ֑רֶץ הַ֝גֵּ֗ד אִם־ יָדַ֥עְתָּ כֻלָּֽהּ׃

וֽ͏ַיְהִי֙ כִּֽי־ חָזַ֣ק יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּ֥שֶׂם אֶת־ הַֽכְּנַעֲנִ֖י לָמַ֑ס וְהוֹרֵ֖ישׁ לֹ֥א הוֹרִישֽׁוֹ׃

מִ֣י יוֹדֵ֗עַ ר֚וּחַ בְּנֵ֣י הָאָדָ֔ם הָעֹלָ֥ה הִ֖יא לְמָ֑עְלָה וְר֙וּחַ֙ הַבְּהֵמָ֔ה הַיֹּרֶ֥דֶת הִ֖יא לְמַ֥טָּה לָאָֽרֶץ׃

ἀνδρῶν; ἦ σοὶ ἄριστα πεποίηται κατὰ οἶκον

ὅττί οἱ ὦκʼ ἐπέεσσι φίλης ἀλόχοιο πιθέσθην.

μείνῃ ἐπερχόμενον· ἀλλʼ ἐν πρώτοισιν ὀΐω

τηλόθεν ἐκ Λυκίης, Ξάνθου ἄπο δινήεντος.

ὄφρʼ ἂν ἐγὼ βείω προτὶ Ἴλιον, ἠδὲ γέρουσιν

devaa bhaagaM yathaa puurve saMjaanaanaa upaasate

ἐγγύθεν Ἀρήνης, ὅθι μείναμεν Ἠῶ δῖαν

πρὶν ὄρθαι παρὰ ναῦφι ποδώκεα Πηλεΐωνα,

وَتِلْكَ الْأَمْثَالُ نَضْرِبُهَا لِلنَّاسِ وَمَا يَعْقِلُهَا إِلَّا الْعَالِمُونَ

وَلَا يَحْسَبَنَّ الَّذِينَ كَفَرُوا سَبَقُوا إِنَّهُمْ لَا يُعْجِزُونَ