אִם־ אֶתֵּ֣ן שְׁנַ֣ת לְעֵינָ֑י לְֽעַפְעַפַּ֥י תְּנוּמָֽה׃

כְּבָשִׂ֥ים לִלְבוּשֶׁ֑ךָ וּמְחִ֥יר שָׂ֝דֶ֗ה עַתּוּדִֽים׃

לָכֵ֖ן שִׁמְע֣וּ הַגּוֹיִ֑ם וּדְעִ֥י עֵדָ֖ה אֶת־ אֲשֶׁר־ בָּֽם׃

נָאו֤וּ לְחָיַ֙יִךְ֙ בַּתֹּרִ֔ים צַוָּארֵ֖ךְ בַּחֲרוּזִֽים׃

מֵעֵ֖בֶר לְנַֽהֲרֵי־ כ֑וּשׁ עֲתָרַי֙ בַּת־ פוּצַ֔י יוֹבִל֖וּן מִנְחָתִֽי׃

ὄρνυθʼ, ἵνʼ ἀθανάτοισι φόως φέροι ἠδὲ βροτοῖσι·

ὃς τράφη ἐν δήμῳ Ἰθάκης κραναῆς περ ἐούσης

He weakened my strength in the way; he shortened my days.

ἄλλων ἀνθρώπων, ἐπὶ δὲ μνήσασθε ἕκαστος

ἱπποκόμου κόρυθος φάλον ἤλασεν, ἀμφὶ δὲ καυλὸν

ἔστιν ἐνὶ μεγάρῳ καί τοι πολὺ φίλτατος αὐτῇ,

ἤτοι μὲν κείνοισιν ἐριζέμεν οὔ τι κελεύω

ὥς ποτέ τις ἐρέει· τὸ δʼ ἐμὸν κλέος οὔ ποτʼ ὀλεῖται.