כִּֽי־ יָדִ֤ין יְהוָה֙ עַמּ֔וֹ וְעַל־ עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם כִּ֤י יִרְאֶה֙ כִּי־ אָ֣זְלַת יָ֔ד וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב׃

וַיָּ֖מָת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר׃

וַיָּ֖מָת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר׃

וַיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֔י קָרָ֣א מֹשֶׁ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו וּלְזִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃

וַיֻּגַּ֖ד לִיהוֹשֻׁ֣עַ לֵאמֹ֑ר נִמְצְאוּ֙ חֲמֵ֣שֶׁת הַמְּלָכִ֔ים נֶחְבְּאִ֥ים בַּמְּעָרָ֖ה בְּמַקֵּדָֽה׃

κέκλετο δὲ Τρώεσσιν ἑλιξάμενος καθʼ ὅμιλον

vayaM ghRtenaadhvarasya hotar vayaM deva haviSaa bhadrashoce

μᾶλλον ἐπέβρισαν βουληφόρον ἀμφὶ ἄνακτα.

οἷς δʼ ὁ γέρων μετέῃσιν ἅμα πρόσσω καὶ ὀπίσσω

أَيَطْمَعُ كُلُّ امْرِئٍ مِنْهُمْ أَنْ يُدْخَلَ جَنَّةَ نَعِيمٍ

tapurmuurdhaa tapatu rakSaso ye brahmadviSaH sharave hantavaa u

اللَّهُ الَّذِي جَعَلَ لَكُمُ الْأَنْعَامَ لِتَرْكَبُوا مِنْهَا وَمِنْهَا تَأْكُلُونَ

ἐν δʼ ἄρα ἕρματα ἧκεν ἐϋτρήτοισι λοβοῖσι

ashvinaa vartir asmad aa gomad dasraa hiraNyavat

ῥηϊδίως· τοίη οἱ ἐπίρροθος ἦεν Ἀθήνη.

sasavaan staulaabhir dhautariibhir uruSyaa paayur abhavat sakhibhyaH

maho mahaani panayanty asyendrasya karma sukRtaa puruuNi

aham bhuvaM yajamaanasya coditaayajvanaH saakSi vishvasmin bhare

ἠέρα ἑσσαμένω ῥίμφα πρήσσοντε κέλευθον.

indraM stomebhir mahayanta aayavaH priyamedhaaso asvaran

And the Arvadite, and the Zemarite, and the Hamathite.