וַיֹּ֥אמֶר דָּוִ֖יד לִשְׁלֹמֹ֑ה בנו בְּנִ֕י אֲנִי֙ הָיָ֣ה עִם־ לְבָבִ֔י לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לְשֵׁ֖ם יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃

וַֽיְהִי֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל עֹבֵ֖ר עַל־ הַחֹמָ֑ה וְאִשָּׁ֗ה צָעֲקָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר הוֹשִׁ֖יעָה אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃

גַּאֲוַ֣ת אָ֭דָם תַּשְׁפִּילֶ֑נּוּ וּשְׁפַל־ ר֝֗וּחַ יִתְמֹ֥ךְ כָּבֽוֹד׃

לֹא־ אֶקַּ֣ח מִבֵּיתְךָ֣ פָ֑ר מִ֝מִּכְלְאֹתֶ֗יךָ עַתּוּדִֽים׃

חַכְמ֣וֹת נָ֭שִׁים בָּנְתָ֣ה בֵיתָ֑הּ וְ֝אִוֶּ֗לֶת בְּיָדֶ֥יהָ תֶהֶרְסֶֽנּוּ׃

nemadhitaa na pauMsyaa vRtheva viSTaantaa

ὣς ἔφατʼ, ἔδεισεν δʼ ὃ γέρων, κήρυκα δʼ ἀνίστη.

upahvare yad uparaa apinvan madhvarNaso nadya\sh catasraH

καὶ πολλοὶ ψευδοπροφῆται ἐγερθήσονται καὶ πλανήσουσιν πολλούς·

revad ucha maghavadbhyo maghoni revat stotre suunRte jaarayantii

For every man shall bear his own burden.

οἵ τʼ ἄμυδις κονίης μεγάλην ἱστᾶσιν ὀμίχλην,

παυρότεροι δὲ πολὺ φθίνυθον· μέμνηντο γὰρ αἰεὶ

Now the LORD had told Samuel in his ear a day before Saul came, saying,

ya aatmadaa baladaa yasya vishva upaasate prashiSaM yasya devaaH

ὥς ποτέ τις ἐρέει· τότε μοι χάνοι εὐρεῖα χθών.

αὐτὰρ ὅ γʼ ὡς ἐνόησεν Ἀχιλλῆα πτολίπορθον

ἀλλʼ οὐ γάρ σʼ ἐθέλω βαλέειν τοιοῦτον ἐόντα

ἵππων μʼ ὠκυπόδων ἀμφὶ κτύπος οὔατα βάλλει.

ὦ φίλοι οὐκ ἂν δή τις ἀνὴρ πεπίθοιθʼ ἑῷ αὐτοῦ