הַעֲבֵ֣ר חֶ֭רְפָּתִי אֲשֶׁ֣ר יָגֹ֑רְתִּי כִּ֖י מִשְׁפָּטֶ֣יךָ טוֹבִֽים׃

וְֽ֭יָדַעְתָּ כִּי־ רַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ וְ֝צֶאֱצָאֶ֗יךָ כְּעֵ֣שֶׂב הָאָֽרֶץ׃

כִּ֤י בְעַד־ אִשָּׁ֥ה זוֹנָ֗ה עַֽד־ כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם וְאֵ֥שֶׁת אִ֑ישׁ נֶ֖פֶשׁ יְקָרָ֣ה תָצֽוּד׃

בְּנֵי֙ אֲדֹ֣נִיקָ֔ם שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת שִׁשִּׁ֥ים וְשִׁשָּֽׁה׃

aashuM duutaM vivasvato vishvaa yash carSaNiir abhi

agniM taM vo duvasyata daataa yo vanitaa magham

But thou art the same, and thy years shall have no end.

uc chociSaa sahasas putra stuto bRhad vayaH shashamaaneSu dhehi

وَتَمَّتْ كَلِمَتُ رَبِّكَ صِدْقًا وَعَدْلًا لَا مُبَدِّلَ لِكَلِمَاتِهِ وَهُوَ السَّمِيعُ الْعَلِيمُ

τὸν δὲ μέγʼ ὀχθήσας προσέφη ξανθὸς Μενέλαος·

Ἀτρεΐδης δʼ ἑτέρωθεν ἐμήνιε· τοῖσι δὲ Νέστωρ

Νέστορά τʼ ἀμφὶ μέγαν καὶ ἀρήϊον Ἰδομενῆα.

tvam agna iiLito jaatavedo .avaaD Dhavyaani surabhiiNi kRtvii

Τυδεΐδην δʼ οὐκ ἂν γνοίης ποτέροισι μετείη

ὣς φάσαν ἣ πληθύς· ἀνὰ δʼ ὃ πτολίπορθος Ὀδυσσεὺς

yaa sadya usraa vyuSi jmo antaan yuyuuSataH pary uruu varaaMsi

δάκρυσιν εἵματʼ ἔφυρον, ὃ δʼ ἐν μέσσοισι γεραιὸς

ὣς ἐρέουσιν· ἐμοὶ δὲ τότʼ ἂν πολὺ κέρδιον εἴη