וְאִ֛ישׁ אֶל־ עֵ֥בֶר פָּנָ֖יו יֵלֵ֑כוּ אֶ֣ל אֲשֶׁר֩ יִֽהְיֶה־ שָׁ֨מָּה הָר֤וּחַ לָלֶ֙כֶת֙ יֵלֵ֔כוּ לֹ֥א יִסַּ֖בּוּ בְּלֶכְתָּֽן׃

וְהָיָ֣ה הָעִ֔יר הַקְּרֹבָ֖ה אֶל־ הֶחָלָ֑ל וְלָֽקְח֡וּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֜וא עֶגְלַ֣ת בָּקָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־ עֻבַּד֙ בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר לֹא־ מָשְׁכָ֖ה בְּעֹֽל׃

וְלֹֽא־ יִהְיֶ֥ה לְמִצְרַ֖יִם מַֽעֲשֶׂ֑ה אֲשֶׁ֧ר יַעֲשֶׂ֛ה רֹ֥אשׁ וְזָנָ֖ב כִּפָּ֥ה וְאַגְמֽוֹן׃

יָסַ֤פְתָּ לַגּוֹי֙ יְהוָ֔ה יָסַ֥פְתָּ לַגּ֖וֹי נִכְבָּ֑דְתָּ רִחַ֖קְתָּ כָּל־ קַצְוֵי־ אָֽרֶץ׃

עֹ֗ד הַיֹּרֵשׁ֙ אָ֣בִי לָ֔ךְ יוֹשֶׁ֖בֶת מָֽרֵשָׁ֑ה עַד־ עֲדֻּלָּ֥ם יָב֖וֹא כְּב֥וֹד יִשְׂרָאֵֽל׃

vaatasyeva prajavo naanyena stomo vasiSThaa anvetave vaH

ἕστασαν ἡνίοχόν τε καὶ ἅρματα ποικίλʼ ἔχοντες·

αὐτὸς δὲ Τρώων καὶ Ἀχαιῶν θῦνε μεσηγὺ

τέσσαρες ἀθλοφόροι ἵπποι αὐτοῖσιν ὄχεσφιν

ἕστασαν ἡνίοχόν τε καὶ ἅρματα ποικίλʼ ἔχοντες·

ἀλλʼ ἴθι νῦν Αἴαντα ταχὺν καὶ Φυλέος υἱὸν

deviir dvaaro vi shrayadhvaM supraayaNaa na uutaye

وَإِنَّهُمْ عِنْدَنَا لَمِنَ الْمُصْطَفَيْنَ الْأَخْيَارِ

yuvaM vastraaNi piivasaa vasaathe yuvor achidraa mantavo ha sargaaH

λαῶν ὀτρυντὺν ποτιδέγμενος ἰσχαναάσθω·

ἆσσον ἰόνθʼ, ὅτε κέν τοι ἀάπτους χεῖρας ἐφείω.

vidaa cin nu mahaanto ye va evaa bravaama dasmaa vaaryaM dadhaanaaH