בְּבֹאָ֞ם אֶל־ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד וּבְקָרְבָתָ֛ם אֶל־ הַמִּזְבֵּ֖חַ יִרְחָ֑צוּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃

בִּקֵּ֣שׁ קֹהֶ֔לֶת לִמְצֹ֖א דִּבְרֵי־ חֵ֑פֶץ וְכָת֥וּב יֹ֖שֶׁר דִּבְרֵ֥י אֱמֶֽת׃

ויצו וַיְצַוֻ֕וּ אֶת־ בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לֵאמֹ֑ר לְכ֖וּ וַאֲרַבְתֶּ֥ם בַּכְּרָמִֽים׃

פָּנִ֣ים ׀ בְּפָנִ֗ים דִּבֶּ֨ר יְהוָ֧ה עִמָּכֶ֛ם בָּהָ֖ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃

אַל־ תִּתֵּ֣ן שֵׁנָ֣ה לְעֵינֶ֑יךָ וּ֝תְנוּמָ֗ה לְעַפְעַפֶּֽיךָ׃

בְּטֶ֤רֶם יָבִ֣ינוּ סִּֽירֹתֵיכֶ֣ם אָטָ֑ד כְּמוֹ־ חַ֥י כְּמוֹ־ חָ֝ר֗וֹן יִשְׂעָרֶֽנּוּ׃

gaayanti tvaa gaayatriNo .arcanty arkam arkiNaH

νύσσοντες ξίφεσίν τε καὶ ἔγχεσιν ἀμφιγύοισιν·

κινήσας δὲ κάρη προτὶ ὃν μυθήσατο θυμόν·

vidad dhy a\ryo abhibhuuti pauMsyam maho raaye cit tarute yad arvataH

While the Pharisees were gathered together, Jesus asked them,

αἵ ἑ μετὰ σφίσιν εἶχον ἀτυζομένην ἀπολέσθαι.

νύσσοντες ξίφεσίν τε καὶ ἔγχεσιν ἀμφιγύοισιν·

εἰδόσιν ὔμμʼ ἐρέω πᾶσιν φίλοι, ὡς ἔτι καὶ νῦν

siSaktu maataa mahii rasaa naH smat suuribhir Rjuhasta RjuvaniH

imaM nu maayinaM huva indram iishaanam ojasaa

καλὴν δαιδαλέην, ἐπὶ δὲ χρύσεον λόφον ἧκε,

νύσσοντες ξίφεσίν τε καὶ ἔγχεσιν ἀμφιγύοισιν

adha tvam indra viddhy a\smaan maho raaye nRpate vajrabaahuH