וְדָוִ֥יד זָקֵ֖ן וְשָׂבַ֣ע יָמִ֑ים וַיַּמְלֵ֛ךְ אֶת־ שְׁלֹמֹ֥ה בְנ֖וֹ עַל־ יִשְׂרָאֵֽל׃

וְכָ֨ל־ יְהוּדָ֔ה עֹמְדִ֖ים לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה גַּם־ טַפָּ֖ם נְשֵׁיהֶ֥ם וּבְנֵיהֶֽם׃

פִּקּ֘וּדֵ֤י יְהוָ֣ה יְ֭שָׁרִים מְשַׂמְּחֵי־ לֵ֑ב מִצְוַ֥ת יְהוָ֥ה בָּ֝רָ֗ה מְאִירַ֥ת עֵינָֽיִם׃

הַֽנֶּחֱמָדִ֗ים מִ֭זָּהָב וּמִפַּ֣ז רָ֑ב וּמְתוּקִ֥ים מִ֝דְּבַ֗שׁ וְנֹ֣פֶת צוּפִֽים׃

aamuur aja pratyaavartayemaaH ketumad dundubhir vaavadiiti

vasuH shaMso naraaM kaarudhaayaa vaajii stuto vidathe daati vaajam

pavitravanto akSaran devaan gachantu vo madaaH

ξείνων φίλτατος ἔσκεν Ἀβυδόθι οἰκία ναίων·

ὡς δʼ ὅτʼ ἂν ἔν τε κύνεσσι καὶ ἀνδράσι θηρευτῇσι

قُلْ إِنَّمَا الْعِلْمُ عِنْدَ اللَّهِ وَإِنَّمَا أَنَا نَذِيرٌ مُبِينٌ

ἦ ἵνα δυστήνοισι μετʼ ἀνδράσιν ἄλγεʼ ἔχητον;

τῷ δὲ τετάρτῳ θῆκε δύω χρυσοῖο τάλαντα,