כִּֽי־ אֹ֣רֶךְ הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁ֛ר לֶחָצֵ֥ר הַחִֽצוֹנָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וְהִנֵּ֛ה עַל־ פְּנֵ֥י הַהֵיכָ֖ל מֵאָ֥ה אַמָּֽה׃

וּבְכָל־ עִ֤יר וָעִיר֙ צִנּ֣וֹת וּרְמָחִ֔ים וַֽיְחַזְּקֵ֖ם לְהַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וַיְהִי־ ל֖וֹ יְהוּדָ֥ה וּבִנְיָמִֽן׃

אֱ‍ֽלֹהִ֗ים שִׁ֣יר חָ֭דָשׁ אָשִׁ֣ירָה לָּ֑ךְ בְּנֵ֥בֶל עָ֝שׂ֗וֹר אֲזַמְּרָה־ לָּֽךְ׃

וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֤ר אַהֲרֹן֙ אֶל־ כָּל־ עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּפְנ֖וּ אֶל־ הַמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּה֙ כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה נִרְאָ֖ה בֶּעָנָֽן׃

οἳ δʼ ὁπότε στρέψαντες ἱκοίατο τέλσον ἀρούρης,

وَعَادًا وَثَمُودَ وَأَصْحَابَ الرَّسِّ وَقُرُونًا بَيْنَ ذَلِكَ كَثِيرًا

τὼ δʼ ἀνʼ ὅμιλον ἰόντε κυδοίμεον, ὡς ὅτε κάπρω

وَلَقَدْ جِئْنَاهُمْ بِكِتَابٍ فَصَّلْنَاهُ عَلَى عِلْمٍ هُدًى وَرَحْمَةً لِقَوْمٍ يُؤْمِنُونَ