שִׁ֥יר מִזְמ֗וֹר לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח לַמְנַצֵּ֣חַ עַל־ מָחֲלַ֣ת לְעַנּ֑וֹת מַ֝שְׂכִּ֗יל לְהֵימָ֥ן הָאֶזְרָחִֽי׃

וְכִ֨י מִ֤י אֲנִי֙ וּמִ֣י עַמִּ֔י כִּֽי־ נַעְצֹ֣ר כֹּ֔חַ לְהִתְנַדֵּ֖ב כָּזֹ֑את כִּֽי־ מִמְּךָ֣ הַכֹּ֔ל וּמִיָּדְךָ֖ נָתַ֥נּוּ לָֽךְ׃

וְשִׁלַּ֞ח אֶת־ הַצִפֹּ֧ר הַֽחַיָּ֛ה אֶל־ מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל־ פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֑ה וְכִפֶּ֥ר עַל־ הַבַּ֖יִת וְטָהֵֽר׃

He made him lord of his house, and ruler of all his substance:

vedhaa Rtasya viiriNiindrapatnii mahiiyate vishvasmaad indra uttaraH

vishve devaa anu tat te yajur gur duhe yad enii divyaM ghRtaM vaaH

ime somaaso adhi turvashe yadaav ime kaNveSu vaam atha

And Ephah, Caleb’s concubine, bare Haran, and Moza, and Gazez: and Haran begat Gazez.

πὰρ γὰρ σοὶ πρώτῳ πασάμην Δημήτερος ἀκτὴν

tvaam abhi pra Nonumo jetaaram aparaajitam

Whoso keepeth his mouth and his tongue keepeth his soul from troubles.

imaa brahmaaNi vardhanaashvibhyaaM santu shaMtamaa

ὅς τις ἐπίσταιτο ᾗσι φρεσὶν ἄρτια βάζειν