כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹֽא־ נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא׃

הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פָּעֳל֔וֹ כִּ֥י כָל־ דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃

וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֔ה לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־ רְאוּבֵ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃

רֶ֤שֶׁת ׀ הֵכִ֣ינוּ לִפְעָמַי֮ כָּפַ֢ף נַ֫פְשִׁ֥י כָּר֣וּ לְפָנַ֣י שִׁיחָ֑ה נָפְל֖וּ בְתוֹכָ֣הּ סֶֽלָה׃

לְשׁ֣וֹן חֲ֭כָמִים תֵּיטִ֣יב דָּ֑עַת וּפִ֥י כְ֝סִילִ֗ים יַבִּ֥יעַ אִוֶּֽלֶת׃

הֵן־ אַתֶּ֣ם כֻּלְּכֶ֣ם חֲזִיתֶ֑ם וְלָמָּה־ זֶּ֝֗ה הֶ֣בֶל תֶּהְבָּֽלוּ׃

ס֣וּרוּ טָמֵ֞א קָ֣רְאוּ לָ֗מוֹ ס֤וּרוּ ס֙וּרוּ֙ אַל־ תִּגָּ֔עוּ כִּ֥י נָצ֖וּ גַּם־ נָ֑עוּ אָֽמְרוּ֙ בַּגּוֹיִ֔ם לֹ֥א יוֹסִ֖יפוּ לָגֽוּר׃

וַיַּמְלֵ֧ךְ מֶֽלֶךְ־ בָּבֶ֛ל אֶת־ מַתַּנְיָ֥ה דֹד֖וֹ תַּחְתָּ֑יו וַיַּסֵּ֥ב אֶת־ שְׁמ֖וֹ צִדְקִיָּֽהוּ׃

agne shukreNa shociSoru prathayase bRhat

abhi pra bhara dhRSataa dhRSanmanaH shravash cit te asad bRhat

ἀλλὰ τὰ μὲν προτετύχθαι ἐάσομεν ἀχνύμενοί περ

ἀλλὰ τὰ μὲν προτετύχθαι ἐάσομεν ἀχνύμενοί περ,

aa tvaa rathaM yathotaye sumnaaya vartayaamasi

φύλοπιν ἀργαλέην, ἐπεὶ οὐκ ἐμὲ μητίετα Ζεὺς

astoSata svabhaanavo vipraa naviSThayaa matii yojaa nv ai\ndra te harii

αὐτὰρ ἔμʼ ἐν μέσσῳ καὶ ἀρηΐφιλον Μενέλαον

vartir ashvinaa pari yaatam asmayuu

καλάς. ἐν τῇ μέν ῥα γάμοι τʼ ἔσαν εἰλαπίναι τε,

Who had his dwelling among the tombs; and no man could bind him, no, not with chains:

tvaam asyaa vyuSi deva puurve duutaM kRNvaanaa ayajanta havyaiH

And Joram turned his hands, and fled, and said to Ahaziah, There is treachery, O Ahaziah.