וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַפִּ֕ילוּ בֵּינִ֕י וּבֵ֖ין יוֹנָתָ֣ן בְּנִ֑י וַיִּלָּכֵ֖ד יוֹנָתָֽן׃

וַיֹּאמְר֨וּ בְנֵי־ יִשְׂרָאֵ֤ל אֶל־ יְהוָה֙ חָטָ֔אנוּ עֲשֵׂה־ אַתָּ֣ה לָ֔נוּ כְּכָל־ הַטּ֖וֹב בְּעֵינֶ֑יךָ אַ֛ךְ הַצִּילֵ֥נוּ נָ֖א הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

לְֽכוּ־ חֲ֭זוּ מִפְעֲל֣וֹת יְהוָ֑ה אֲשֶׁר־ שָׂ֖ם שַׁמּ֣וֹת בָּאָֽרֶץ׃

שְֽׂאוּ־ זִ֭מְרָה וּתְנוּ־ תֹ֑ף כִּנּ֖וֹר נָעִ֣ים עִם־ נָֽבֶל׃

וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל־ פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת־ עַמִּ֥י בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃

וּפְאַת־ יָם֙ הַיָּ֣ם הַגָּד֔וֹל מִגְּב֕וּל עַד־ נֹ֖כַח לְב֣וֹא חֲמָ֑ת זֹ֖את פְּאַת־ יָֽם׃

לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִ֛י מֵבִ֥יא עָלַ֖יִךְ חָ֑רֶב וְהִכְרַתִּ֥י מִמֶּ֖ךְ אָדָ֥ם וּבְהֵמָֽה׃

וְלֹ֤א זָֽכְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הַמַּצִּ֥יל אוֹתָ֛ם מִיַּ֥ד כָּל־ אֹיְבֵיהֶ֖ם מִסָּבִֽיב׃

οἵ οἱ ἅμʼ ἡγεμόνες Τρώων ἔσαν· αὐτὰρ ἔπειτα

εὐρεῖʼ, οὔτʼ ἄρʼ ὑπερθορέειν σχεδὸν οὔτε περῆσαι

ثُمَّ إِنَّكُمْ يَوْمَ الْقِيَامَةِ تُبْعَثُونَ

bhavaa no duuto adhvarasya vidvaan tmanaa deveSu vivide mitadruH

وَلِلْمُطَلَّقَاتِ مَتَاعٌ بِالْمَعْرُوفِ حَقًّا عَلَى الْمُتَّقِينَ

ὀστέω ἐγχριμφθεῖσα, πατὴρ δʼ ἔτι λοιγὸν ἄμυνεν.

bhiimasya vRSNo jaTharaad abhishvaso dive -dive sahuri stann abaadhitaH

ὑμῖν ἀθανάτῃσι, διαπραθέειν τόδε ἄστυ.

ἀλλʼ ἴθι οἱ νέκτάρ τε καὶ ἀμβροσίην ἐρατεινὴν

τίσετε Πατρόκλοιο φόνον καὶ λοιγὸν Ἀχαιῶν,

vRSaNaM tvaa vayaM vRSan vRSaNaH sam idhiimahi

bRhantaM cid Rhate randhayaani vayad vatso vRSabhaM shuushuvaanaH

piipivaaMsaM sarasvata stanaM yo vishvadarshataH

yasya varNam madhushcutaM hariM hinvanty adribhiH